סדרת האנימציה הזו שחובה לצפייה עשתה את האנשים מהים לפני האודיסאה
להלן מכיל ספוילרים על "האודיסאה" ו"פרימל" של גנדי טרטקובסקי.
"האודיסאה" של כריסטופר נולאן כבר כאן, ומביא לחיים את הסיפור הקלאסי של הומר בצורה מרהיבה. הסרט יותר מראוי למילה "אפי", עם תפאורה ענקית, מיקומי מישוש, בובות ענקיות ועוד.
ללא ספק, ההישג הגדול ביותר שנולאן עושה עם חומר המקור שלו הוא הפיכתו ליצירה נלווית ל"אופנהיימר". שני הסרטים עוסקים בגברים המתמודדים עם האשמה העצומה שהם אחראים לניצחון במלחמה באמצעים חסרי תקדים שמביאים את סופה של הציוויליזציה כפי שהם מכירים אותה. אופנהיימר הביא את עידן האטום ואפשר לחיצת כפתור להשמיד את האנושות. בינתיים, אודיסאוס שבר את קדושת חוק זאוס עם פעלול הסוס הטרויאני הקטן שלו ויצר את הבגידה האולטימטיבית.
הטריק הזה הוביל להתקפות ברחבי איי יוון על ידי כוח מסתורי כלשהו הידוע בשם האנשים מהים. לאורך "האודיסאה", אנו שומעים דמויות מדברות על הכנה להתקפות מהכוח המסתורי הזה, ואפילו אי שלם שורף את בתיהם בציפייה לתוקפים הללו. אבל אנחנו אף פעם לא באמת רואים אותם.
אנו למדים בסוף הסרט שקבוצת הפושטים הזו שהטילה אימה על אינספור איים היא לא כוח זר מוזר, אלא בעצם האנשים שאודיסאוס נלחם לצידו בטרויה. הם לא איזה צבא שמבקש לכבוש, אלא הם בסך הכל אנשים שכבר לא אכפת להם מכללים, חוק או השכל ישר, והם הפכו מאוהבים במלחמה, בזיזה וביזה.
זה טוויסט נהדר, כזה ששואב מההיסטוריה עצמה. עם זאת, נולאן הוא לא הקולנוען הראשון שעשה סיפור שובר קופות שמציג את האנשים מהים, או את "אנשי הים", כאנטגוניסטים. זה בגלל שגנדי טרטקובסקי הציג את אנשי הים בתור הנבלים העיקריים בעונה 2 של "פרימל".
פרימל של גנדי טרטקובסקי מציג את אנשי הים (ודינוזאורים)
"פרימל" של גנדי טרטקובסקי הוא פנינה מונפשת עם דירוג מבקרים גבוה להפליא שמתנגן כמו חלום קדחת רוברט א. הווארד. ההצגה עוקבת אחר איש מערות שמתיידד עם דינוזאור ואז יוצא להרפתקאות ביחד, נלחם במכשפות, דינוזאורים ותרבויות מתקדמים יותר ויותר בעולם של קסם וכל מיני יצורים מוזרים.
עונה 2 הציגה תרבויות נוספות, כאשר פאנג (הדינוזאור) וחנית (איש המערות) נלחמו בוויקינגים, הסלטים, הבבלים, הרומאים ועוד.
עם זאת, המוזר ביותר הוא הצגתה של ציוויליזציה בהשראת כבדים מאנשי הים, או האנשים מהים המכונה ב"האודיסאה" של כריסטופר נולאן. הם מעין מקודדים מצריים (ראה להלן) עם קצת ארכיטקטורה ועיצוב של מצרים העתיקה, אבל האלמנט של התקפות בים והסירה הענקית שהם חותרים לקרב, שלא לדבר על הדרך שבה הם זורעים הרס והרס בכל מקום שהם הולכים, נשמע מאוד דומה לפושטי הים בעולם האמיתי.
שחייה למבוגרים
כן, האנשים מהים הם אמיתיים. למרות שהם זוכים לאזכורים קצרים בשירו של הומרוס, הרעיון של קבוצת אנשים זו נובע בעיקר מרישומים מצריים של קבוצות לא מזוהות שתקפו את מצרים ואזורי מזרח ים תיכוניים אחרים בסוף תקופת הברונזה. למרות שמעולם לא זוהו כראוי, הם מאמינים מאוד שהם אחראים או לפחות מעורבים למדי בהתמוטטות תקופת הברונזה.
כזה הוא התיאור של טרטקובסקי ב"פרימל", כשאנשי הים הם כוח אדיר ודי מפחיד שחי על מגה ספינת מלחמה המארחת את כל הציוויליזציה. יחד הם שודדים וכובשים מספר ציוויליזציות, לוקחים ניצולים כעבדים וגונבים לעצמם טכנולוגיה וחפצים. אם "האודיסיאה" רק באמת היה אומר לנו שהאנשים מהים מפחידים, אבל "פרימל" מראה שהם צדקו לפחד.
האנושות היא המפלצת האמיתית
הרעיון של אנשי הים ככוח הבלתי ידוע אך בלתי ניתן לעצירה זה מפתה, ללא ספק. זו הסיבה שסדרת האנימציה "Eyes of Wakanda" של מארוול משלבת אותם גם בפרק הראשון. בו, אנו למדים שיש קבוצה של פושטים בראשות כלב מלחמה נוכל ווקנדן המשתמש בטכנולוגיית Wakandan כדי לפשוט ולשדוד את הים התיכון, לתקוף את המינואים. האנשים מהים יוצרים נבלים מצוינים כי אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מי הם היו או אם הם בכלל היו קיימים. הם כוח מפחיד שהשפיע על העולם העתיק ואז נעלם.
זה מה שהופך את ההכללה של כריסטופר נולאן למרתקת עוד יותר, מכיוון שהוא יוצר את הקשר בין הקבוצה הזו ליוונים, קשר שאמנם לא היה מקובל באופן נרחב – היה בעבר תיאורטי. סופר וארכיאולוג ג'ון שראט כתב פעם ספר על הנושא הזה בדיוק, המקשר את "האודיסאה" לנפילת העולם המיקני ולאנשים שמתנתקים מציוויליזציה ריכוזית לקבוצות פושטים. כמו כן, ציר הזמן של נפילת טרויה ונפילת יוון המיקנית מתיישב עם התיעוד המצרי של התקפות אנשי הים. זה גם לא רק סרטו של נולאן, כי השיר של הומרוס מציע שאודיסאוס ואנשיו מתנהגים בדיוק כמו אנשי הים שהמצרים מתארים – לוחמים נודדים מעולם קרס שפושטים על הים.
כמה מחברים כבר העלו תיאוריה של הקשר הזה בעבר, אבל הוא מגיע אחרת כשצופים ב"האודיסאה" ב-IMAX. לראות את אודיסאוס של מאט דיימון מתמודד עם חטאיו כשהוא מתוודה על פשעיו בפני אשתו זה כבר מכמיר לב, אבל לדעת כמה ממנו מבוסס על היסטוריה, והידיעה שסיפורי האנשים מהים השפיעו באמת ובתמים על העולם העתיק, הופכת את סופו של סרטו של נולאן למשפיע עוד יותר.