בוקו חראם השתמש ב-ChatGPT, כלי AI אחרים כדי לתכנן התקפות, לבנות פצצות – דווח
הדו"ח שכותרתו 'אלוהים עזר לנו, וכך גם בינה מלאכותית: כיצד קבוצת הטרור בוקו חראם משתמשת ב-Frontier AI' מבוסס בעיקר על 57 ראיונות עם 27 חברי בוקו חראם לשעבר.
מחקר חדש שפורסם על ידי אוניברסיטת קיימברידג' קבע כי חלק מלוחמי Boko Haram השתמשו בכלי בינה מלאכותית גבולית (AI), כולל ChatGPT, Claude, Gemini, Grok, Meta AI ו-DeepSeek, כדי לתכנן התקפות, לתכנן מטעני חבלה ולשפר את הפעולות בשדה הקרב.
הדו"ח שכותרתו "אלוהים עזר לנו, וכך גם בינה מלאכותית: כיצד קבוצת הטרור בוקו חראם משתמשת ב-Frontier AI" מבוסס בעיקר על 57 ראיונות עם 27 חברי בוקו חראם לשעבר שנערכו בצפון מזרח ניגריה בין 2025 ל-2026.
המחקר, שנכתב על ידי אנטוניה יוליך, חוקרת טרור בתוכנית קיימברידג' בנושא מדע ומדיניות בינה מלאכותית (CASP), הציג את מה שהוא מכנה העדות המבוססת על השדה הראשונה לאימוץ בינה מלאכותית על ידי ארגוני טרור.
המחקר דווח לראשונה על ידי הניו יורק טיימס. סקירה של הדו"ח בן 93 העמודים של THETIMES מצאה שלא ניתן לאמת רבות מהטענות המרכזיות שלה באופן עצמאי והן מבוססות בעיקר על ראיונות עם חברי בוקו חראם לשעבר שערקו מהקבוצה.
החוקר הכיר במגבלות אלו במחקר, וציין שלא ניתן לאשש מספר טענות באופן עצמאי בגלל הסודיות סביב בוקו חראם והקושי לגשת לחברים פעילים.
הדו"ח גם אינו מספק ראיות פורנזיות, רשומות פלטפורמה או נתונים טכניים המקשרים את בוקו חראם ישירות למערכות הבינה המלאכותית שזוהו, והוא גם לא מציין אם החברות שמאחורי המוצרים הללו פנו להערה או אישרו באופן עצמאי ניסיונות של הקבוצה להשתמש בשירותיהן.
החוקר הזהיר עוד כי המחקר אינו יכול לקבוע אם AI שיפרה באופן מדיד את היכולות המבצעיות של בוקו חראם, ואמר כי הוא מתעד במקום את תפיסותיהם של חברים לשעבר שהטכנולוגיה הפכה אותם ליעילים יותר.
זו השנה ה-17, מרד בוקו חראם הרג יותר מ-35,000 בני אדם, עקרו מעל שני מיליון אחרים והרסו את צפון מזרח ניגריה, תוך התפשטות גוברת לאזורים אחרים במדינה למרות שנים של מסעות צבאיים לבלימתה.
בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו בעיקר בתעמולה קיצונית, הדו"ח קובע כי שני הפלגים של בוקו חראם – מחוז המדינה האסלאמית במערב אפריקה (ISWAP) וג'מאטו אהליס סונה לידאדאוואטי וול-ג'יהאד (JAS) – השתמשו בבינה מלאכותית גבולית לאורך פעולות לחימה.
לדברי חברים לשעבר שרואיינו למחקר, נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית לתכנון התקפות, שיפור האבטחה התפעולית, פתרון בעיות בנשק, מתן ייעוץ לוגיסטי וסיוע בתכנון מטעני חבלה מאולתרים. חלק מהמשיבים גם טענו כי AI סייעה למפקדים לפתח טקטיקות בשדה הקרב ולשפר את נשק הרחפנים.
"השתמשנו בו בעיקר בשלוש דרכים: הראשונה היא ללמוד כיצד להרכיב ולהשתמש ברובים וכיצד לייצר פצצות", ציטט החוקר מפקד לשעבר של ISWAP. "השני נועד למעקב, כמו איך לשפר את אסטרטגיות המעקב שלנו כדי לפקח על מה שקורה במחנות שלנו וגם כדי להבין טוב יותר את האויב שלנו ולהכין התקפות. השלישי הוא לתכנן תוכניות, כמו, כשאנחנו מעלים רעיונות חדשים איך לתקוף, אנחנו מבקשים ממנו טקטיקות איך לגרום לזה לעבוד בפועל כדי להצליח".
החוקר ציין עוד כי המורדים למדו שיטות לעקוף מעקות בטיחות בינה מלאכותית באמצעות טכניקות הנחיה שנלמדו על ידי מאמנים זרים, מה שמאפשר להם לקבל תגובות שמערכות בינה מלאכותית מסחריות נועדו להגביל.
אחת הטענות המשמעותיות ביותר של המחקר היא שלוחמים זרים של המדינה האסלאמית הציגו לכאורה בינה מלאכותית ל-ISWAP החל מ-2023.
"החבר'ה הלבנים באו ולימדו אותנו", ציטטה גברת יוליך מפקד בדרג הביניים לשעבר של ISWAP, והבהירה עוד כי הוא מתכוון לפעילים מלוב, צרפת ומדינות ערב עם עור פנים בהיר משלהם.
מפקדים לשעבר שרואיינו על ידי החוקר אמרו כי מאמנים זרים סיפקו מחשבים ניידים, רשתות וירטואליות פרטיות (VPNs), תוכנות מוצפנות ומנויים בתשלום למספר פלטפורמות AI תוך ביצוע מפגשי אימון למפקדים נבחרים.
על פי הדיווח, יחידות AI ייעודיות הוקמו הן בתוך ISWAP והן ב-JAS כדי לנהל את הגישה לכלי AI, להכשיר לוחמים אחרים ולתמוך בתכנון מבצעי.
בעוד הדו"ח מפסיק לרשום צעדי מדיניות מפורטים, החוקר קורא לממשלות, לחברות בינה מלאכותית ולקהילה האקדמית לעבוד באופן הדוק יותר כדי להבין טוב יותר ולהגיב לשימוש המתהווה ב-AI על ידי קבוצות טרור.
"השלכות המדיניות הספציפיות הן מעבר להיקף המאמר הזה", כתב המחבר, וציין כי המחקר נועד בעיקר להציג ממצאים אמפיריים שיכולים לתת מענה לדיונים עתידיים במדיניות.
לדברי החוקר, יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לאופן שבו קבוצות טרור יכולות לנצל בינה מלאכותית למטרות פחות דרמטיות אך משמעותיות מבחינה מבצעית, כולל לוגיסטיקה, תקשורת, תכנון טקטי ופתרון בעיות במערכות נשק.
המחבר המליץ עוד על מחקר אמפירי מורחב כדי לקבוע אם אימוץ בינה מלאכותית משתרע מעבר לבוקו חראם לשאר שלוחות המדינה האסלאמית, קבוצות הקשורות לאל-קאעידה וארגונים חמושים שאינם ג'יהאדיסטים. מחקרים כאלה, אומר הדו"ח, נחוצים כדי לקבוע אם הדפוסים שזוהו במחקר זה הם מבודדים או מעידים על מגמה רחבה יותר באבולוציה של ארגונים מיליטנטיים.
היא גם דחקה במפתחי בינה מלאכותית ובקובעי מדיניות לערב חוקרי סכסוך וטרור באופן ישיר יותר בהערכות בטיחות של בינה מלאכותית, בטענה שבדיקות טכניות לבדן אינן יכולות לתפוס כראוי כיצד קבוצות מיליטנטיות מקבלים החלטות מבצעיות או מנצלות טכנולוגיות מתפתחות. לדבריה, הבנת ההתנהגות, המניעים והמבנים הארגוניים של קבוצות קיצוניות חיונית להערכת מדוייק של סיכוני אבטחה הקשורים לבינה מלאכותית.
באופן רחב יותר, החוקר טען שהממצאים צריכים לעורר ממשלות, סוכנויות ביון וחברות בינה מלאכותית להעריך מחדש את ההנחות שלהם לגבי הקצב שבו ארגוני טרור עשויים לאמץ טכנולוגיות AI גבוליות, תוך הדגיש כי קביעת תגובת המדיניות המתאימה נמצאת מעבר להיקף המחקר.