אטימות ובזבוז בהפיכת הפוליטכניקה לאוניברסיטאות

הפיכת המכון הפוליטכני של ליריה (IPL) לאוניברסיטת ליריה והמערב והמכון הפוליטכני של פורטו (IPP) לאוניברסיטה הטכנית של פורטו מייצגת שינוי מרחיק לכת במערכת ההשכלה הגבוהה בפורטוגל. לראשונה מאז הנהגת ההשכלה הגבוהה הפוליטכנית בארצנו (1979) וקידוש השיטה הבינארית של ההשכלה הגבוהה (Lei de Bases do Sistema Educativo, 1986), שני מוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה פוליטכנית הופכים באופן אוטונומי לאוניברסיטאות. לפיכך יהיו במדינה 17 אוניברסיטאות ציבוריות.

למרות שהחלטה זו עוררה הסתייגויות מצד מועצת הרקטורים של אוניברסיטאות פורטוגל והמועצה המתאמת של המכונים הפוליטכניים הגבוהים, היה צפוי שהמעבר יזכה לאהדה בקרב פרופסורים וחוקרים משני המוסדות – שאיפה שהוגנת זה מכבר, כולל על ידי נשיא ה-IPP, בטיעונים הראויים להתייחסות.

אבל הדבר המהותי אינו בהחלטה עצמה. זה דווקא היבט שלא היה נושא לתשומת לב ראויה, לא מצד קובעי מדיניות ולא מצד מנהיגי IPP ו-IPL. כדאי לזכור כי מורים וחוקרים להשכלה גבוהה הם מהמוכשרים בארץ. בתהליך שמגדיר מחדש קריירה, חוקים ומוסדות, יהיה חיוני לשלב את התרומה של אנשי מקצוע מוסמכים כאלה. בהדרתם, האפוטרופסות לא רק סגרה את התהליך על עצמה: היא הקריבה את יכולת המחשבה, הניסיון המצטבר ואינטליגנציה ביקורתית הכרחית לאיכות השינוי.

ידוע כי הגזירה-חוקים כבר אושרו במועצת השרים, אך נותרה אטימות רבה לגבי תוכן התעודות. זוהי דוגמה פרדיגמטית לריכוזיות פוליטית, שנכפתה מלמעלה למטה, שחנקה כל מקום לוויכוח עם האיגודים והקהילה האקדמית עצמה. יחד, לשני המוסדות יש כמעט 3000 מורים (1125 ב-IPP, 1838 ב-IPP; נתונים מ-2023). כולם משולבים בקריירת ההוראה הפוליטכנית, חלקם עם חוזי שירות ציבורי לתקופה בלתי מוגבלת, אחרים עם חוזים רעועים. לא כל המורים הללו יעברו להשכלה אוניברסיטאית, שכן חלק מבתי הספר במוסדות אלו ימשיכו להיות חלק מההשכלה הגבוהה הפוליטכנית.

על מי שעובר לקריירת הוראה באוניברסיטה, אילו כללים יחולו? אף אחד לא יודע.

האם המשכורות שהם מקבלים כיום יישארו זהות או שיהיו שינויים בתחום? נותרה אי ודאות מוחלטת.

מה יקרה למורים שעומדים לדין בקריירת ההוראה הפוליטכנית שלהם ועוברים לקריירת הוראה באוניברסיטה? האם תתחיל תקופת ניסיון חדשה של חמש שנים או שזמן שחלף כבר יילקח בחשבון? אין הבהרה.

מה שחשוב להדגיש, מעל הכל, הוא שיוזמה בסדר גודל כזה מבזבזת את תרומתם של עובדי הציבור המוכשרים ביותר במדינה. על ידי התעלמות מהחומר האפור של מי שהיא מעסיקה, האפוטרופסות פוגעת בקוהרנטיות והצלחת תהליך השינוי. יש פתגם אפריקאי ישן שאומר "אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד; אבל אם אתה רוצה להגיע רחוק, לך ביחד." ככל הנראה, מקבלי ההחלטות הפוליטיים בחרו בחלופה הראשונה.