לבמאי האובססיה קארי בארקר יש את הקמיאו המושלם בסרט האימה המצליח
ספוילרים ל"אובססיה" לעקוב.
סרט האימה של קארי בארקר "אובססיה" שובר בימים אלה שיאים בקופות. העריכה החדה של הסרט, בשילוב עם הכישרון של בארקר ליצור סצנות אפקטיביות, צללות ומפחידות, ריתקו את הקהל, ורבים עשויים להיות מסוגלים (אולי עגומים) לזהות את המאפיינים של מערכת יחסים תלויה משותפת בסרט.
הנחת היסוד של הסרט, כדי להדביק אותך, היא סיפור כפת הקוף בסגנון "אזור הדמדומים" קלאסי שבו הדוב בן 20 ומשהו (מייקל ג'ונסטון) מביע משאלה על מקל קסום שנקנה בחנות – ערבה אחת – כדי לאלץ את חברתו הקרובה ניקי ("סופרמן ולויס" אינדה נווארט הוותיקה להתאהב בו). ניקי אכן מתאהבת בו, אבל נראה שהערבה האחת החליפה את נשמתה בישות דמונית. ניקי הופכת לשולטת, אובססיבית ומוזרה. היא מדביקה את דלת הכניסה שלו בקלטת ומגישה לו בשר עשוי מ… ובכן, תצטרכו לראות את הסרט כדי לגלות. בר מנסה לסבול את ההתנהגות הדמונית של ניקי, מכיוון שהוא חושש מעימות, אך בסופו של דבר הוא נאלץ להתקשר ליצרני ה-One Wish Willow כדי להבין מהם הכללים, או אם הוא יכול לבטל את רצונו.
עם זאת, כפי שנודע לקהל מוקדם יותר בסרט, לא ניתן לבטל את ה-One Wish Willow. אתה מקבל משאלה אחת בלבד, גם אם אתה קונה ערבה שנייה. דובי מנסה להתקשר למספר שירות הלקוחות המודפס על הקופסה של ווילו כדי לראות מה אפשר לעשות לגבי ניקי, אבל הוא מחובר רק לאיש חסר תורנות ונשמע משועמם במוקד טלפוני. כמו בעולם האמיתי, שירות לקוחות לא באמת יכול לעזור ל-Bear בעניין הזה. הם יכולים רק לרשום את תלונתו.
במקרה, את הבחור חסר המשמרות גילם בארקר עצמו, כפי שדן איתו יוצר הסרטים מְצוּלָע.
קארי בארקר גילם את נציג שירות הלקוחות של One Wish Willow באובססיה
סצנת שיחות הטלפון של שירות הלקוחות היא די מצחיקה. דובי נמצא בקצה החבל שלו, משוכנע שניקי התעוותה בצורה שהוא לא יכול להסביר, והוא להוט להיחלץ מרצונו. קארי בארקר מגלם את הנציג כאילו הגיע לעבודה קצת באבנים, ומסביר, בבוטות רבה, שהדרך היחידה לבטל משאלה היא שדוב י… ובכן, יש לו כמה אפשרויות, אבל אף אחת מהן לא טובה. הנציג גם מגלה שניקי אכן הוחלפה על ידי נוכחות שלישונית מבחוץ וכי נשמתה של ניקי האמיתית הוסרה והונחה… במקום אחר.
כשנשאל על הסצינה המדוברת, ברקר הודה:
"זה הייתי אני. הקלטתי את הדיאלוג הזה בחדר שלי, הרבה אחרי שצילמנו את הסרט. ערכתי בחדר שלי אז יכולתי לעשות עם זה מה שרציתי. הרגע הוצאתי את הטלפון שלי והייתי כמו, 'היי, מה קורה?' זה היה דיאלוג כתוב, אבל פשוט שיניתי אותו כי הייתי הכותב, העורך, הבמאי".
וזו כמובן זכותו. העריכה של בארקר, יש לציין, היא למופת, מתעכבת על סצנות הפחדה ורגעים מפחידים מעט יותר מאשר בסרטי אימה מסורתיים, ומשאירה תחושת סרבול מפוארת ומטרידה. ואכן, בארקר מתענג על הלא נוח, ומעניק ל"אובססיה" את התכונות האנושיות ביותר שלו. הסרט לא ממש מבחין בנבכי מערכות יחסים מתעללות בחיים האמיתיים, אבל אנחנו יכולים לחתוך קצת את בארקר; הוא רק בן 26, וברור שהוא לא היה במערכת יחסים פוגענית (תודה לאל).
לבארקר יש כרגע כמה פרויקטי אימה בעבודות. הזמן יגיד אם הוא יכול לשמור על קהל תחת כישוףיו.