מארכיטקטורה ועד אוכל, ברזילאית מצטרפת לאחיותיה כדי לבנות טעמים בקסקאיס

המאמרים מצוות PÚBLICO Brasil כתובים בגרסה של השפה הפורטוגזית הנהוגה בברזיל.

גישה חופשית: הורד את אפליקציית PÚBLICO Brasil בכתובת דְמוּי אָדָם אוֹ iOS.

במרינה דה קסקאיס האופנתית, שיש בה היום תור של סוחרים שמנסים להשיג מקום בכתובת המפורסמת, היא ביתה של מסעדה משפחתית עם 11 שנות היסטוריה והרבה טעם ברזילאי.

"זה הסוד הקטן שלנו, עם הרבה שום, בצל, תבלינים ירוקים ודרך משלנו ליצור מוקפץ טוב. אנחנו גם משתמשים הרבה במרינדה על הבשרים", אומרת נאדיה קוסטה, האחראית על יצירת תפריט הטריום, אותו היא מפעילה לצד אחיותיה נאה וג'וזיאן קוסטה. "יש אנשים שלא יכולים בלי האורז והשעועית שלנו."

עם זאת, למרות רמזים ראשוניים, תפריט המסעדה אינו מתמקד במטבח הברזילאי "מאפס", למרות שיש מִזנוֹן של פייחואדה אכול כפי יכולתך בימי ראשון (או כל מה שאתה רוצה, כמו שאומרים בפורטוגל), לחם גבינה ומוקקה.

לבסוף, ל שֶׁף ואחיותיה ג'וזיאן ונה, שמסתובבות בין הסלון לאחורי הקלעים בבית, נמצאות בפורטוגל כבר 20 שנה ומותאמות לחלוטין למטבח המקומי. "לתפריט שלנו יש טעם ברזילאי, אבל מנות רבות עושות כבוד למדינה שקיבלה את פנינו. זה המקרה של תמנון à lagareiro, המנה הכי מבוקשת שלנו", מגלה נאדיה.

בקלה, כמובן, קיים גם בתפריט, מוגש בפרוסות עם הרבה שמן זית ותפוחי אדמה, וגם גרסה מוזרה: מוקה בקלה. "ישנן שתי התייחסויות שאנו משלבים: מוקקה מבאהיה, עם הרבה שמן דקלים, שאופייני לברזיל, ובקלה, הכרחי במטבח הפורטוגזי", מסבירה נאדיה. המוקקה מופיעה גם בגרסת השרימפס.

התפריט כולל גם בשרים עם רטבים לבחירתכם ואשר יכולים להיות נלווים שונים, כולל האורז והשעועית הנ"ל והפרופה הברזילאית מאוד.

"יש לנו הרבה לקוחות ברזילאים שגרים באזור ותמיד באים לכאן ואוהבים את הפניות האלה", מסבירה אשת העסקים, שמשחקת עם טעמים ברזילאים אחרים. בין המנות הראשונות יש שבבי פרמזן עם משחת גויאבה שמנת, בפרשנות מחודשת לרומיאו ויוליה הקלאסית.

בחזית אחרת, יש את קהל הלקוחות הפורטוגלי והתיירים הברזילאים – או לא – שמעדיפים מנות עם מבטא פורטוגלי. "הצלחנו להביא גיוון טוב לתפריט, שאותו התאמנו במשך השנים. וזה עובד", מבטיחה לנאדיה, שמגישה גם ביטוקה ופרגו, המקבילה לסטייק סוסים ולחם עם סטייק, קלאסיקות של אוכל בר בפורטוגל ובברזיל, בהתאמה.

מַסלוּל

כל מי ששומע את נאדיה מדברת בצורה כל כך הולמת על המטבח של טריום לא יודע שאז, האנרגיה שלה התמקדה יותר בבניית בתים מאשר בטעמים. "סיימתי לימודי אדריכלות, אבל כשהחלטתי לעזוב את ברזיל, לפני 20 שנה, ההזדמנויות הגיעו במסעדות", הוא מספר.

במטבח, טוב לזכור, זה לא התחיל "מאפס". האישה ממאטו גרוסו דו סול, בת לאם מריו גרנדה דו סול ומינס ג'ראיס, אף זכתה בתחרות לצד אמה. "למדתי לבשל איתה, ותמיד אהבתי את זה. אבל, בזמנו, לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך לעסק משפחתי", הוא אומר.

כשמסעדת טריום פתחה את שעריה לפני 11 שנים, התרחיש היה שונה מאוד. "במרינה היו הרבה חנויות ריקות ויום אחד, כשעברנו בטיול, חשבנו: במקום לעבוד בשביל אחרים, למה שלא נפתח עסק משלנו?", הוא מספר. זה היה באותו רגע החלום החל להתגבש.

היא אומרת שהיא לא זוכרת, בדיוק ובערכים הנוכחיים, כמה היא השקיעה – זה יהיה בסביבות 50,000 דולר ארה"ב – אבל היא זוכרת היטב את המחויבות של השלישייה. "עשינו הכל מאפס ולמדנו לאורך כל התהליך. בעבודה, ההכשרה שלי כאדריכל ספרה נקודות", הוא מחזק.

נאדיה זוכרת שזו הייתה תקופה שבה עדיין לא היו כל כך הרבה ברזילאים בפורטוגל, במיוחד יזמים. "קסקאיס השתנתה הרבה מאז שפתחנו, ויותר מכך, אם נשווה את זה למועד שהגענו. זה יותר תוסס ואני מאמין שזה בעיקר בגלל הגעתם של ברזילאים", הוא אומר. העיר, חצי שעה מליסבון, הייתה אחת האהובות על המהגרים הברזילאים, במיוחד אלה עם כוח קנייה גדול יותר.