הסט המעשי המרשים ביותר של סופרגירל הוא ביצת פסחא מדהימה של DC Comics [Set Visit]
זה באפריל 2025, ואני עומד על אחד מסט הסרטים הגדולים ביותר שראיתי.
הוזמנתי לסט הצילומים של "סופרגירל", שמצולם באולפן האחים וורנר, ממש מחוץ ללונדון, אנגליה. כמו בכל סרט גיבורי-על גדול המתרחש בכל יקום קולנועי רחב ידיים, חלק גדול מהסרט של הבמאי קרייג גילספי יובא לחיים דיגיטלית בפוסט-פרודקשן ממערך של אמנים וטכנאים מוכשרים. עם זאת, חלק ניכר מביקור הסט של היום מוקדש להראות כמה מהסרט קיים בצורה פיזית ומוחשית. אנו רואים גלריית תחפושות של גיבורים ונבלים, חדר מלא באביזרים המציגים כלי נשק וכלים מרחבי הגלקסיה, ויצור חייזר אנימטרוני שממש עושה קקי פופקורן חייזרים טעים. מותר לנו לרגל את הצילומים של הלוויה קריפטונית משוכללת בעיר המתפוררת ארגו, קהילה שנחסכה מהקטסטרופה שלקחה את שאר עולמה הביתי של קארה זור-אל.
אבל גולת הכותרת של היום, והגאווה והשמחה הברורה של הצוות שאיתו אנו משוחחים במהלך הביקור, היא כיכר העיר האדירה ושסועת המלחמה שבה אני עומד כעת. האדמה היא הריסות מתחת לרגלי. הבניינים נישאים לתקרת בימת הקול, מתנשאים מעל כולם. שלטי ניאון שונים המצביעים על עסקים ומסעדות (או מה שנשאר מהם) מצביעים על כך שפעם זה היה מרחב חברתי משגשג שהובא להסתובב. אנחנו מתעכבים ליד רכב צבאי חייזר שרוף מסוג כלשהו.
מעריצי DC Comics אולי תוהים מה זה המקום הזה, אבל זה מיקום חדש שנוצר עבור "סופרגירל". אבל מעריצי DC Comics עשויים גם להשתפר כשהם שומעים את שמו. זוהי העיר אוולי על כוכב הלכת בילקיס. ואם זה אומר משהו עבורכם, תבינו עוד מפתח מהביקור בסט.
סופרגירל מתעניינת מאוד בשמות (וקרדיט)
אנשים שונים בביקור על הסט מבהירים היטב ש"סופרגירל" הוא לא סתם עוד סרט גיבורי על, אלא סרט המבוסס ישירות על מיני סדרת הקומיקס עטורת השבחים "סופרגירל: אשת המחר" שפורסמה לראשונה בין 2021 ל-2022. הסדרה הזו הגדירה מחדש את הדמות עבור הקוראים המודרניים, והייתה פרי עבודתם של הסופר טום קינג והאמן בילקווי…
אז, הסט הענק והמרשים הזה, כל כך מלא בפרטים ועם מספיק מקום לביים קטעי פעולה משוכללים? זוהי מחווה פעילה לאמן שמאחורי חומר המקור. בעידן שבו יוצרי קומיקס נשכחים לעתים קרובות כל כך כשהעבודות שלהם תופסות את הזרקור התרבותי, ולעתים קרובות מתייחסים לאמנים כמשניים לסופרים על ידי יותר מדי אנשים, זה בהחלט אומר מַשֶׁהוּ ש-DC Universe החדש של ג'יימס גאן מוביל יוצרים כמו זה.
בנוסף ל-Nam-dropping המתמשך של "Woman of Tomorrow" כחומר המקור הישיר לסרט, הביקור על הסט גם חוזר ומדגיש פעם אחר פעם שקרייג גילספי הוא הבמאי של "סופרגירל". העניין בגאן הוא אך טבעי – הוא אחד מיוצרי הסרטים החיים הפופולריים ביותר שפועלים כיום, וזה לא סוד שה-DCU החדש הוא התינוק שלו. אבל גאן, שהוא מפיק של הסרט, אפילו לא על הסט (ובזמן הביקור על הסט, "סופרמן" שלו אפילו לא הוקרן עדיין), וכל אזכור שלו מוסט בנימוס. זה הסרט של קרייג גילספי, כולם אומרים לנו. זה החזון שלו והסט שלו.
ג'יימס גאן אולי השם ה"פופולרי" יותר, אבל ברור שמדובר בקבוצה שמאוד מעוניינת לחלוק כל מיני קרדיט.
כיכר אוולי טאון היא אחת המערכות הפרקטיות הגדולות ביותר בהן ביקרתי אי פעם
וזה מחזיר אותי לכיכר העיר אוולי המתפוררת בכוכב בילקיס. הסט עטוף לאחרונה (אסדות הפעלולים והחוטים ששימשו לסצנת קרב ענקית הוסרו), אך הוא נותר בעינו לעת עתה, עדות למעצב התפאורה לי סנדלס (שזה עתה זכה באוסקר על "מרושע" זמן קצר לפני ביקורנו) והצוות שלו. לעמוד על קצה אחד של הסט זה להביט בקירוב משכנע באמת של מקום זר, סט כל כך גדול שהוא ממש ממלא בימת קול שלמה.
אנו לומדים עוד על העיר הזו: זהו עולם גוסס, וכזה שמשך את תשומת לבם של קרם הנבל (מתיאס שונארטס) ושודדי החלל הוויקינגים שלו, שרואים מקום אידיאלי להשתולל בו ולבזוז. ומכיוון ש"סופרגירל" עוקבת אחרי קארה הקריפטונית היתומה (מילי אלקוק) ובת בריתה החדשה רותי (איב רידלי) במשימת צדק (נקמה?) נגד קרם ומקורביו, הגיוני שדרכיהם יצטלבו ברחובות ההרוסים הללו.
המעשיות חורגת ממה שאנו יכולים לראות בסט המסוים הזה. "לעתים קרובות אתה הולך לסט ורואים מסכים דיגיטליים, למרות שאתה רואה הרבה מסכים כחולים בחלק מהבמות האלה", אומרת לנו יחצנית היחידה סופי סקוט. "הלכנו ממש ישן בבית ספר. יש לנו תפאורות מצוירות ביד." היא נזכרת במפורש בסט פאב, שמשתמש בהרחבות סצנה מתנשפת ביד כדי לתת לסט את העומק שלו. "זו יצירת סרטים מסורתיים מיושן מאוד", היא אומרת.
מאז שהיתי על הסט, ראינו כמה טריילרים של "סופרגירל" ולעולם יש הבנה טובה יותר של הטון של הסרט. אבל הטריילרים רק מרמזים על העולמות שנראו בסרט, ועל כמה כל מי שיוצר את הסרט רצה להשתמש בעולמות האלה כדי לכבד את הבסיס היצירתי של הכל.