אפוס האקשן הזה של קלינט איסטווד הוא בקלות הסרט שהשחקן הכי מתעלם ממנו משנות ה-70
אם שנות ה-60 היו כאשר קלינט איסטווד הגיע לגדולה, שנות ה-70 היו כאשר הוא חיזק את מעמדו כאגדת מסך. באופן מעניין למדי, הוא עשה זאת לעתים קרובות על ידי משחק נגד טיפוס וערעור אישיות המסך המתנשאת שלו. הוא הפגין צד אמפתי יותר לגיבור המערבי הארכיטיפי שלו בכך שהפך לראש משפחת פונדקאית בסרט "The Outlaw Josey Wales" מ-1976, וגם ערער את דמות השוטר המטורף שלו – שהתבססה בצורה כה נחרצת עם "Dirty Harry" מ-1971 – כשגילם בלש מטומטם ב-"The Gauntlet". עם זאת, רחוק מלהרוס את מעמדו כגיבור מסך גדול, הסרט נותר ללא ספק המהנה ביותר שלו והמתעלם ממנו בשנות ה-70.
נגמר Letterboxdרשימת הסרטים הפופולריים ביותר של איסטווד מציגה את "הכפפה" די נמוכה בדירוג (אם כי סרטו "בריזי" בקושי מדובר ב-1973 נמוך עוד יותר). זה קצת חבל שכן "הכפפה" הוא כיף גדול, ומאפשר לאיסטווד לאמץ פעולה חסרת מוח בסרט שרואה אותו מנווט הרפתקה מסוכנת של חתול ועכבר מלאס וגאס לפיניקס.
מותחן הפעולה, שגם איסטווד ביים, היה להיט מוצק 35.4 מיליון דולר בתקציב של 5.5 מיליון דולר. המבקרים לא היו ממש ריצוף מהתמונה, אבל הייתם מצפים להרבה בהתחשב בכך שזה בעצם היה תירוץ לאיסטווד להיראות מגניב כשהוא פוצץ דברים והתחמק מדברים שאויביו פוצצו. הוא יצר כמה מרגעי סרטי איסטווד הטובים ביותר וסרט שכמעט בוודאות ראוי לתשומת לב רבה יותר ממה שהוא מקבל.
השוטר השחוף של קלינט איסטווד נאלץ להיות גיבור ב"כפפה".
"הכפפה" הוא כמו הסצנה המפורסמת של "האם אני מרגיש מזל" מ"הארי המלוכלך" שהפכה לסרט שלם. בניגוד ליציאת הבכורה של קלינט איסטווד בתור הארי קאלהאן, הריצה הבוגדנית שלו וגאס לפניקס לא עוסקת בשאלות עמוקות יותר לגבי מתי או אם המוסר גובר על החוק. זה רק איסטווד מדבר קשה ומגבה את זה.
הסרט רואה את הבלש השרוף והמשתכר שלו בן שוקלי מואשם בהסעת עדה מלאס וגאס לפיניקס כדי שתעמוד למשפט. בתחילה, אמרו לו שהעד הזה הוא "כלום" ושכל זה רק שבשגרה. אבל כשהוא פוגש את עובדת המין אוגוסטינה מאלי (סונדרה לוק) הוא לומד מהר שהקשר שלה עם ההמון והידע שלה הופכים אותה למטרה משמעותית. כשמתברר, יש לה גם מידע מתפשר על הממונה על הבלש שוקלי, הנציב אדגר א' בלייקלוק (וויליאם פרינס), שוקלי מתחיל להבין שהוא הוקם.
מה להלן הוא בעצם מונטאז' של קטעי פעולה מוגזמים כאשר שוקלי ומאלי נלחמות בדרכם חזרה לפיניקס כדי להצהיר על חפותן. במסעם, בני הזוג מתחמקים מאש צלפים ממסוק תוך שהם חוצים את המדבר על אופנוע גנוב, נלחמים בשני רוכבי אופנוע ממורמרים על סיפון רכבת, ומסיעים אוטובוס מצופה שריון דרך כפפה של צלמים עם אספקה אינסופית לכאורה של תחמושת. זה מגוחך אבל זה יוצר ללא ספק אחד מסרטי האקשן הטובים ביותר של שנות ה-70.
הכפפה הוא שחקן גדול משנות ה-70
"The Gauntlet" היה להיט הגון מספיק עבור קלינט איסטווד, שכבר הוכיח את יכולת הבימוי שלו עם מאמצים מתחשבים יותר כמו הבכורה שלו "Play Misty for Me" ו"Breezy" הנ"ל. האקשן שלו מ-1977 לא היה כזה, אבל איסטווד ידע את זה וברור ששיחק את האלמנטים הפרודיים. יתרה מכך, הסרט הפגין את הכישרון שלו לביים סצנת אקשן לעזאזל.
כפי שניתן לצפות, המבקרים לא ממש התרשמו מ"הכפפה" כמו כמה תמונות אחרות של איסטווד. אבל גם הם לא היו מזלזלים בזה. רוג'ר אברט העניק שלושה מתוך ארבעה כוכבים מכובדים מאוד לסרט, שהוא ככל הנראה נחשב ל"קלינט איסטווד הקלאסי: מהיר, זועם ומצחיק". באופן דומה פיתה את הפעולה וינסנט קנבי של הניו יורק טיימסשאמנם מודע לחלוטין לריקנות הסרט, אך תיאר את קטעי הפעולה כ"מבוימים בצורה כל כך אכזרית שאי אפשר שלא לשים לב רוב הזמן".
הערכות מודרניות יותר Letterboxd חיוביים באופן דומה. משתמשים תיארו את "הכפפה" כ"דוושה מצוינת לסרט אקשן מתכת" ו"קומדיה קינטית על איך רשויות אכיפת החוק מבאסות וסונדרה לוק מדהימה". אחד אפילו תיאר את הסרט כ"מבושל עד לעזאזל ובחזרה ואחר כך, כל העניין הזה מסריח מסיגריות ועשן אקדח, זה מדהים. בטח, בן שוקלי הוא לא אחד התפקידים הטובים ביותר של איסטווד. אבל האודיסיאה המדברית המסוכנת שלו היא תקופה נהדרת.