הבן מדוע קרעי ACL שכיחים יותר בנשים

החלוץ דודינהה, מנבחרת ברזיל, קרע את הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) בברך בתחילת יוני, במהלך משחק ידידות מול ארצות הברית. באותה תקופה, קבוצת הנשים של קרוזיירו ראתה בסביבות 20% מהסגל שלה נעדרים בגלל בעיות הקשורות ל-ACL. התרחיש חוזר בענפי ספורט נוספים, כמו כדורעף: במרץ השנה הודיעה המדליסטית האולימפית קרול גאטז על פרישה מהמגרשים לאחר תהליך החלמה שלא התקדם כמצופה.

המקרים מפנים את תשומת הלב לפציעה שבנוסף להצריך ניתוח ברוב המצבים, נוטה להיות שכיחה יותר בנשים. ככל שהשתתפות נשים בספורט עם ביצועים גבוהים גוברת, מומחים מבקשים להבין את הגורמים המסבירים את השכיחות הגבוהה יותר ולפתח אסטרטגיות מניעה יעילות יותר.

בראיון עם טרה, ד"ר מרקוס קורטלזו, אורטופד ומומחה לטראומטולוגיה של ברכיים וספורט בבית החולים אלברט איינשטיין, קובע כי לא ניתן לייחס את התופעה בלעדית לעלייה במספר הנשים העוסקות בספורט מגע. לדברי המומחה, גורמים אנטומיים תורמים לשכיחות הגבוהה יותר של פציעות בנשים.

"ברך של אישה דומה ל-

לדברי האורטופד, האנטומיה הנשית מעדיפה יישור המכונה ברך valgus, המכונה בפי העם "ברך בצורת X". מאפיין זה אומר שתנועות מסוימות המבוצעות במהלך אימון ספורט מגבירות את העומס על הרצועה הצולבת הקדמית.

הנטייה האנטומית מוסיפה למאפייני הפציעה עצמה, הנחשבת לאחת המפחידות ביותר בקרב ספורטאים וכאלה העוסקים בפעילות גופנית. ההחלמה היא בדרך כלל ארוכה ויכולה להרחיק אתלטים מתחרויות ואימונים. קרע מתרחש בדרך כלל כאשר המפרק סובל מפיתול פתאומי, ולעתים קרובות מלווה בסיבוכים כגון פגיעה במיניסקוס המדיאלי וחבורות עצם בחלקה הצדי של הברך. בענפי ספורט כמו כדורגל, כדורסל, כדורעף וסקי, הדורשים תנועות מהירות ושינויי כיוון מתמידים, הסיכון גדול יותר.

השפעה הורמונלית נידונה גם על ידי חוקרים ואנשי מקצוע ברפואת ספורט. לדברי מרקוס, תנודות הורמונליות לאורך מחזור הווסת הנשי יכולות, בתקופות מסוימות, להגביר את רפיון הרצועות, מה שהופך את ה-ACL לפגיע יותר.

"בהתאם לרגע המחזור החודשי, הרצועה פגיעה יותר לפציעות. כאשר בוחנים אישה שעוסקת בספורט באופן קבוע, היא לא תפסיק להתאמן או להשתתף במשחקים כי היא נמצאת בשלב רגיש יותר של המחזור. גברים, במובן הזה, הם יותר סדירים, הם בדרך כלל יותר 'מוכנים'", הוא אומר.

היבט חשוב נוסף קשור לשליטה עצבית-שרירית ולביומכניקה של תנועות. מחקרים מראים שנשים נוטות לדפוסי נחיתה שונים, למשל, מאשר לגברים. לדברי האורטופד, ישנה נטייה גדולה יותר להפעלת השריר הארבע ראשי ולתנועת הברך פנימה בזמן תנועות כמו קפיצה ושינויי כיוון.

שילוב זה דווקא מעדיף את המנגנון הקלאסי של פציעת ACL. כאשר כף הרגל נשארת מקובעת על הקרקע והברך סובלת מפיתול הקשור לחוסר יישור זה, הלחץ על הרצועה עולה, מה שמגביר את הסיכון לקרע.

ככל שהשתתפות הנשים בספורט גדלה, עולה גם הצורך בתוכניות מניעה ספציפיות. במקרה הספציפי של נשים, התניה גופנית, חיזוק שרירים ותרגילים שמטרתם שיווי משקל ושליטה מוטורית משחקים תפקיד מהותי בהפחתת הסיכון לפציעות.

"מכיוון שיש נטייה גדולה יותר לוולגוס דינמי, תכניות ואימונים המתמקדים בפרופריוספציה, שיווי משקל ושליטה מוטורית יכולים לסייע בתיקון דפוס תנועה זה. במהלך פעילויות כמו נחיתות, שינויי כיוון או האטות, הברך נוטה לנוע פנימה והשוקה מסתובבת, מה שמשחזר בדיוק את המנגנון הקשור לפציעת ACL", הוא קובע.

התקדמות הנוכחות הנשית בספורט עם ביצועים גבוהים הקפיצה את המחקר שמטרתו מניעה. בבית החולים אלברט איינשטיין, למשל, פרויקט משתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח מאפיינים אנטומיים של הברך ולנסות לזהות אנשים עם רגישות גבוהה יותר לקרע ב-ACL. המטרה היא לרכז נתונים שהתקבלו מ-MRI והערכות אחרות כדי לזהות דפוסי סיכון.

"עם אינטליגנציה מלאכותית, אנחנו מסוגלים לעבד נפח הרבה יותר גדול של מידע ולמצוא אסוציאציות שיכולות לסייע במניעה. יתר על כן, יש כבר הערכות ביו-מכניות המסוגלות לנתח את האופן שבו אדם נע במהלך ספורט. בעתיד, אני מאמין שנוכל לזהות דפוסי תנועה מסוכנים ולתקן אותם באמצעות אימונים ספציפיים לפני שהפציעה מתרחשת", הוא מסכם.