קורבנות של התעללות מינית בכנסייה מתלוננים על רוטה אגולהס בפני מסדר הפסיכולוגים, גרופו ויטה מפריך האשמות
עמותת Coração Silenciado, המייצגת קורבנות של התעללות מינית שנגרמו על ידי אנשי דת או חברים אחרים בכנסייה הקתולית, הגישה תלונה למסדר הפסיכולוגים נגד Rute Agulhas, מתאמת Grupo Vita, על הדרך שבה נערכו כמה ראיונות כדי להעריך את הצורך בתמיכה פסיכולוגית וכלכלית. בהצהרה, הקבוצה טוענת כי היא אינה מודעת להאשמות כלשהן ו"מפריכה" את כל ההאשמות.
בשיחה עם RTP, דובר Coração Silenciado, אנטוניו גרוסו, טען כי הראיונות "פותחו בצורה מאוד חודרנית ופוגענית", כולל "שאלות שלא היו קשורות להתעללות עצמה. לשאול את האדם אם הוא עדיין מאונן אין שום קשר למה שקרה לפני 40 או 50 שנה", אמר.
בהודעה שנשלחה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, חתומה על ידי רות אגולהס כמתאמת קבוצת המעקב אחר מצבי אלימות מינית נגד ילדים ומבוגרים פגיעים בהקשר של הכנסייה הקתולית בפורטוגל, היא ציינה כי כל הראיונות "בוצעו על ידי ועדת הדרכה", הכוללת יותר מאדם אחד. והוא מדבר על "שיח ציבורי שהופק לאחרונה, מוטה ומעוות" ש"יוצר רעש ואי נוחות בקרב קורבנות וניצולים".
"כל הראיונות בוצעו על פי תסריט מובנה למחצה, המבוסס על פרקטיקות לאומיות ובינלאומיות טובות להערכת ההשפעה הפסיכולוגית במצבים שעלולים להיות טראומטיים, כמו גם על ההנחיות האתיות והדאונטולוגיות שסופקו על ידי מסדר הפסיכולוגים הפורטוגזים", מבטיח הרכז, ומוסיף כי "כל אדם הורשה לדווח על החוויה שלו בחופשיות ובקצב שלו".
"בכל פעם שהנאום היה מאוד מעורפל או לא ברור, נשאלו שאלות הבהרה, אף פעם לא שאלות מרמזות", הוא הבטיח עוד, והסביר כי הערכת הנזק הפסיכולוגי, "במיוחד כאשר מתבצעת שנים רבות לאחר האירועים, מחייבת הבנת ההשפעה בטווח הקצר, הבינוני והארוך". כדי להשיג זאת, "הידע על מסלולי החיים של אנשים הוא בסיסי, המאפשר זיהוי של השלכות ישירות, עקיפות ומצטברות של טראומה".
קבוצת ויטה "מפריכה לפיכך את כל ההאשמות שהועלו בפומבי", נכתב בהודעה, המבהירה כי רות אגולהס לא נכחה בראיון שנערך עם אנטוניו גרוסו.
לפי RTP, התלונה למסדר הפסיכולוגים תימשך חודשיים, בעקבות מאמר שפרסם המגזין שַׁבָּתבחודש מרץ, שבו על פי הדיווחים התבקש קורבן להראות מהי המחווה של המתעלל. לפי העיתון דואר בוקרהשייכת לאותה קבוצת מדיה כמו שַׁבָּתראיון זה נערך על ידי רות אגולהס.
בהצהרה טוענת קבוצת ויטה כי אינה מודעת לתלונות שהוגשו למסדר הפסיכולוגים.
ראיונות אלו בוצעו כחלק מתהליך הגדרת התגמול הכספי. הוצגו 95 בקשות לפיצוי כספי, אך 17 תיקים "נאחסנו על הסף", כיוון שלא נכנסו לתחומה של התקנה (12), כיוון שהמתלוננות לא הגיעו לראיונות עם ועדת החקירה (שלושה תיקים) וגם לא ביקשו לשנות מועד או, בשני מצבים, בגלל שלא הגיבו לראיונות, כדי לנסות לסיים את כל הראיונות במארס, א' לתהליכים כבר הוקצו ערכים.
בהצהרה, ועידת האפיסקופלית הפורטוגלית (CEP) אמרה כי שווי הפיצויים שנפסקו הגיע לסך של 1.6 מיליון יורו עבור הקורבנות. עמותת לב שקט, שביקרה את אופן התגלגלות התהליך כולו, טענה כי גובה הפיצוי צריך להיות זהה לכל הנפגעים הזכאים, בטענה שלא ניתן למדוד סבל וייחסו לו ערך כספי קונקרטי.
באפריל, לאחר דיווח בעיתון אֶקְסְפּרֶס, ה-CEP אישר כי חלה "הפחתה משמעותית" בפיצויים שניתנו לקורבנות ביחס למה שהוצע על ידי מומחי הוועדה לקביעת הפיצויים. ההחלטה "התקבלה בהקשר הגלובלי של הקריטריונים שהוגדרו לתהליך זה: התחשבות במה שמיושם בפסיקה הפורטוגלית, הדוגמה של כנסיות אחרות באירופה, רמת החיים בארצנו והמציאות הקונקרטית של הכנסייה בפורטוגל", הסביר.
בעבר, בתהליך זה של מתן פיצויים, נוצרה אי נוחות כאשר נודע כי על הנפגעים לחתום על הצהרה שבה נאמר כי "אין להם יותר" לקבל, "ויתור על כל תביעה עתידית, שיפוטית או חוץ-שיפוטית, הנוגעת לעובדות המכוסות". בזמנו, אנטוניו גרוסו הצהיר כי מדובר ב"אמנה אמיתית של סחיטה וכפייה".