הלוויה של חמינאי מסמנת את ההתרסה של איראן ואת הסדר האזורי החדש
ביירות, 6 ביולי – הלווייתו של המנהיג העליון האיראני המנוח, האייתוללה עלי חמינאי, הייתה יותר מפרידה לאומית. ים האבלים בטהרן שלח מסר לארצות הברית ולישראל כי הניסיון שלהם לשבור את הרפובליקה האסלאמית נכשל.
במקום להיראות מוחלשת מהמלחמה שהחלה בתקיפות של ארה"ב וישראל ב-28 בפברואר, איראן הציגה את עצמה כמתריסה, מאוחדת ונחושה לעצב את מה שיבוא אחר כך.
ההתרסה הזו והיכולת לשרוד עומדות כעת בבסיס אסטרטגיית המשא ומתן של איראן, אומרים גורמים אזוריים, דיפלומטים ואנליסטים, שמתארים את ההלוויה כרגע שבו ביקשה טהראן להפוך את הסיבולת למינוף.
לא 'יהלום לסוכרייה על מקל'
המלחמה, לדבריהם, הדגישה את המינוף של איראן על מיצר הורמוז ואיפשרה לה לדרוש שכל הסכם על תוכנית הגרעין שלה יתחיל בהכרה שהשליטה שלה בנקודת החנק החיונית של הנפט היא מציאות שיש לקבלה.
הפסקת אש של 60 יום נועדה על ידי וושינגטון להחיות את הדיפלומטיה על עצירת איראן בפיתוח ארסנל גרעיני, אך במקום זאת פתחה בתחרות אחרת.
בתחרות זו, מיקומה של איראן ולא האורניום שלה הוא הנכס החזק ביותר שלה, כאשר טהראן מבקשת להמיר רווחים בזמן המלחמה ליתרון אסטרטגי קבוע על ידי הבטחת קבלת מעמדה הדומיננטי סביב המיצר.
שעון 60 הימים לקראת עסקה סופית בעקבות הסכם הפסקת האש ומזכר ההבנות הנלווה אליו טרם התחיל. בוואקום הזה, איראן קובעת את הקצב.
למרות שהכנסות אדירות עשויות להתקבל מגביית עמלות עבור כלי שיט המשתמשים במצר, טהראן רואה בהורמוז פחות נכס כלכלי מאשר כמקור ללגיטימציה פוליטית, אמר אלכס ואטנקה מהמכון למזרח התיכון בארה"ב.
"החלק הסמלי חשוב יותר עבור האיראנים מאשר ההכנסות", אמר וטנקה. "הם רוצים איזושהי קבלה סמלית שהמיצר הוא של איראן. מדובר בקבלת איראן ככוח הריבוני על המיצר".
וטנקה ציטט אימרה פרסית והוסיף: "למה לתת יהלום עבור סוכרייה על מקל?"
לפי החישוב של טהראן, הורמוז הוא היהלום. הקלות בסנקציות ונכסים מוקפאים הם הסוכרייה.
'ברכה אלוהית'
הנהגת איראן הידהדה עמדה זו.
"מיצר הורמוז הוא הכלי הכוחני הגדול ביותר שלנו; עלינו להגן כראוי על הברכה האלוהית הזו", אמר יו"ר הפרלמנט מוחמד באגר כליבאף, והוסיף כי איראן "בשום פנים ואופן לא תוותר על זכויותיה" שם.
איראן מאטה בכוונה את המשא ומתן כדי לנעול את מה שהיא רואה כדיבידנדים של המלחמה לפני שתחזור לשאלת הגרעין, אומרים מקורות אזוריים ודיפלומטים.
עבור טהראן – שמכחישה שהיא מחפשת פצצה גרעינית – אורניום יכול לחכות, אבל ביסוס עמדתה לגבי הורמוז לא יכול, אמר אלן אייר, דיפלומט אמריקאי לשעבר עם מומחיות באיראן.
"איראן מאוד שמחה לשחק על הזמן ופשוט לגרור משא ומתן", אמר אייר. "היא רוצה שליטה בהורמוז ומקיימת מגעים כדי למסד את השליטה הזו".
המשמעות עשויה להיות הטמעת השפעתה באמצעות הסדרי מעבר, מנגנוני תיאום או חיובים עבור שירותים לאורך המסדרון הנושא חמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי העולמי, בעוד מדינות המפרץ מחכות לראות אם וושינגטון יכולה או מסוגלת להפוך את המציאות החדשה.
טהראן מאמינה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ – מוגבל על ידי פוליטיקה פנימית ונזהר מעימות נוסף לפני בחירות אמצע הקונגרס בנובמבר – נמצא בלחץ גדול יותר להשיג הסכם מאשר איראן לעשות ויתורים.
"האיראנים יודעים שהנשיא טראמפ רוצה לצאת החוצה; הוא רוצה להמשיך הלאה", אמר אייר. "הם יודעים שהם יכולים לסחוט אותו כי הזמן לצידם."
אהרון דיוויד מילר, מנהל משא ומתן לשעבר במזרח התיכון בארה"ב, אמר שהמערכה הצבאית של וושינגטון לא הצליחה לשבור את המינוף של איראן, והותירה את הדיפלומטיה האמריקאית עם הפסקת אש פגומה שיישומה הפך לשדה קרב בפני עצמו.
לטהרן, לדבריו, אין סיבה מועטה לעסוק ברצינות בתוכנית הגרעין שלה עד שהיא בטוחה שהמציאות החדשה סביב הורמוז התקבלה והתקדמות משמעותית בפתיחת מיליארדי דולרים בנכסים מוקפאים המוחזקים בחו"ל.
"שעון 60 הימים תמיד היה פנטזיה", אמר מילר. "האיראנים לא מתכוונים לעבור לתיק הגרעין עד שהם בטוחים יחסית שהם השיגו את הסטטוס קוו החדש הזה. הם רוצים לוודא שטראמפ יבין, ושהעולם יבין, שאין דרך חזרה ל-27 בפברואר".
איראן לא תוותר על הורמוז
איראן מנצלת את מה שמילר מכנה את המציאות המרכזית של הסדר שלאחר המלחמה – לא הכוח הצבאי של ארה"ב ולא האיום במצור ימי אמריקאי שינו מהותית את עמדתה על מיצר הורמוז.
"הם לא מתכוונים לוותר על זה," אמר.
אבתסאם אל-קטבי, נשיא מרכז המדיניות של האמירויות, אמר שבאמצעות עצירת המלחמה מבלי לפתור את הבעיות שגרמו לה, ייתכן שוושינגטון סייעה להעלות את הורמוז מלהיות נקודת לחץ למקור מינוף מתמשך עבור טהראן.
בכירים במפרץ חוששים כי על ידי הצגת יכולתה של איראן לעצב את האירועים סביב המיצר, המלחמה יצרה יתרון בכך שטהראן תסרב להיכנע גם תמורת הקלה בסנקציות או התקדמות בתיק הגרעין.
"הם מסובבים את זרועותיהם של האמריקאים ושל כולם", אמר אל קטבי. "עכשיו, כשהם מצאו את אוצר הורמוז הזה, הם לא יעזבו אותו."
סביר להניח כי וושינגטון תצטרך לקבל את פתיחתו מחדש של המצר בתנאים המוכתבים בעיקר על ידי טהראן, אומרים אנליסטים.
"אף אחד לא ינצח, אבל איראן תפסיד פחות ממה שארצות הברית תפסיד", אמר אייר. רויטרס