חוסה רוברטו מרקס מדבר על הפסיכולוגיה המרקיזית שלו, הקריירה שלו כמדען וספרים חדשים
במהלך העשורים האחרונים, ההתפתחות האנושית הפכה מתפיסה רק של מרחבים טיפוליים לרכישת רלוונטיות גם בסביבות ארגוניות, אקדמיות, מדעיות וחברתיות. בתרחיש זה, חוסה רוברטו מרקס (@joserobertomarques) איחד מסלול המשלב עבודה כמדען, חוקר, סופר, איש עסקים ומחנך, ופיתח קו מחקרים משלו על התנהגות אנושית שזכתה לכינוי הפסיכולוגיה המרקיזית.
מחברם של עשרות ספרים ואחראי להכשרת אלפי אנשי מקצוע, מרקס גם מכוון חלק מעבודתו למחקר על התנהגות, פרויקטים חינוכיים ויוזמות חברתיות שמטרתן להרחיב את הגישה להתפתחות אנושית. בראיון ל-TERRA הוא משקף את בניית הפסיכולוגיה המרקיזית, התפתחות הקריירה המדעית שלו, תפקיד ההפקה האינטלקטואלית והספרים החדשים שהוא מכין.
הצעתה שואפת לשלב ידע מפסיכולוגיה, מדעי המוח, פילוסופיה, התנהגות ארגונית והתפתחות אנושית למודל שמטרתו הבנה מקיפה של הפרט. יותר ממערכת של טכניקות, מרקס מגדיר את הגישה כמערכת של חקירה של האופן שבו אמונות, רגשות, זהות והחלטות משפיעות ישירות על תוצאותיו של אדם לאורך חייו.
בניית המתודולוגיה שלך
למרות שחלק גדול מהציבור מקשר את שמו להכשרה בפיתוח ומנהיגות אנושית, מרקס קובע שהמסירות העיקרית שלו תמיד התמקדה במחקר על התנהגות אנושית. "הדאגה שלי מעולם לא הייתה ללמד אנשים איך להשיג מטרות. זה תמיד היה להבין מדוע בני אדם, בעלי יכולות דומות, בונים חיים שונים לחלוטין. התשובה מעולם לא הייתה רק במוטיבציה, אלא במבנה הפסיכולוגי התומך בכל החלטה".
לדבריו, הפסיכולוגיה המרקיזית נבעה בדיוק מהצורך לארגן עשרות שנים של תצפיות, מחקרים, מחקרים והתנסויות מעשיות לגוף תיאורטי המסוגל לנהל דיאלוג עם תחומי ידע שונים.
"אני לא מאמין בנוסחאות מוכנות. התנהגות אנושית מתוחכמת מכדי להשתלב בתשובות פשטניות. ככל שאנו לומדים יותר את המוח, כך אנו מבינים שהוא עובד בשכבות".
עבור Marques, הבנת הרבדים הללו פירושה נטישת החיפוש אחר פתרונות מיידיים והשקעה בתהליכי טרנספורמציה עקביים.
"שינוי אמיתי מתרחש כאשר אדם מפסיק רק להילחם בהתנהגויות ומתחיל להבין את המנגנונים הפנימיים שמייצרים אותן."
המדע מיושם על התפתחות האדם
כשהוא מעיר על עבודתו כמדען, מרקס מדגיש שהתפתחות אנושית צריכה לנהל דיאלוג קבוע עם ראיות, חקירה ואימות מתודולוגי.
"התנהגות אנושית ראויה לאותה הקפדה שאנו מקדישים לכל תחום ידע אחר. אין שינוי עקבי ללא חקירה רצינית".
הוא טוען שמושגים שהופצו בהרחבה בעשורים האחרונים צריכים להתפתח ככל שתגליות מדעיות חדשות צצות.
"המדע מאלץ אותנו לסקור ודאויות. וזה בריא. גדילה אינטלקטואלית פירושה גם נכונות לזנוח הסברים ישנים כשנמצא תשובות טובות יותר".
לדברי החוקר, מחויבות זו לאבולוציה קבועה הפכה לאחד מעמודי התווך של הפסיכולוגיה המרקיזית.
"ידע אינו נקודת הגעה. זהו תהליך מתמשך של עידון. ככל שנלמד יותר, כך גדלה האחריות לחלוק את הלמידה הזו בצורה אתית".
מספרים ועד חברות
להפקה הביבליוגרפית יש תפקיד מרכזי במסלולו. עבור Marques, כתיבה היא הרחבה טבעית של מחקר מדעי, המאפשרת לנו להפוך שנים של מחקרים לתוכן נגיש לקהלים שונים.
"כתיבה היא ארגון ידע כך שיישאר. ספר אינו מיועד רק להעברת מידע; הוא צריך לעורר מספיק הרהור כדי לשנות את האופן שבו מישהו מתבונן בחייו שלו."
הפקה זו גם מנהלת דיאלוג ישיר עם הפעילות העסקית שלה. לפי Marques, חברות הן סביבות שבהן התנהגות, מנהיגות ואינטליגנציה רגשית מפסיקות להיות מושגים מופשטים ומשפיעות על תוצאות קונקרטיות.
"ארגונים עשויים מאנשים. בכל פעם שתרבות חברה משתפרת, יש מישהו שמתבגר רגשית מאחורי השינוי הזה. אין חברות יוצאות דופן בלי בני אדם שמוכנים להתפתח".
הוא מדגיש שצמיחה בת-קיימא של ארגונים תלויה בהתפתחות המתמשכת של האנשים המרכיבים אותם.
"מנהיגות היא לא ביצירת עוקבים. היא ביצירת סביבות שבהן אנשים אחרים מגלים את יכולתם להוביל".
מחקר, השפעה חברתית ותרומות
בנוסף לפעילויות המחקר והעסקיות, מרקס מדגיש שחלק חשוב ממטרה שלה הוא דמוקרטיזציה של ידע ותמיכה ביוזמות חברתיות המרחיבות הזדמנויות לקהילות שונות.
מבחינתו, הפקת השפעה פירושה לא רק הכשרת אנשי מקצוע או פרסום ספרים, אלא הפיכת ידע לתועלת קולקטיבית.
"ידע מוצא את מטרתו המלאה רק כאשר הוא חורג מאלה שייצרו אותו. למידה הופכת אדם. שיתוף הופך קהילות".
לדברי מרקס, פעולות חברתיות, פרויקטים חינוכיים ויוזמות תרומות מייצגים המשכיות טבעית של העבודה שפותחה לאורך הקריירה שלו.
"ההתפתחות האנושית מאבדת משמעות כשהיא מיטיבה רק עם מי שיכול לשלם עליה. בכל פעם שאנחנו יכולים להרחיב את הגישה לידע, אנחנו גם מרחיבים את האפשרויות לשינוי".
הספרים החדשים
מרקס חושף כי הוא מכין פרסומים חדשים שמטרתם להבין את הנפש, הזהות, התודעה וההיווצרות הרגשית של הפרט. העבודות מייצגות, לדבריו, המשך למחקר שפותח בשנים האחרונות.
"אנחנו חיים בתקופה שבה אנשים צוברים מידע במהירות חסרת תקדים, אבל הם לא תמיד מסוגלים לבנות משמעות. ידע מייצר טרנספורמציה רק כאשר הוא נתקל במודעות".
הכותרות החדשות יעמיקו גם את הדיונים על אחריות פרטנית, אינטליגנציה רגשית, תכלית ובניית זהות, נושאים שהוא רואה בהם חיוניים מול אתגרים עכשוויים.
"המטרה שלי מעולם לא הייתה לכתוב ספרים שמסתיימים בעמוד האחרון. אני רוצה לכתוב ספרים שממשיכים לייצר שאלות הרבה אחרי שהקריאה נגמרת".
אתגר השטחיות
להערכתו של מרקס, אחד הקשיים הגדולים ביותר בחברה של ימינו הוא המהירות שבה תשובות פשוטות מחליפות הרהורים מורכבים.
"יש חרדה קולקטיבית לפתרונות מהירים. אבל התפתחות אנושית מעולם לא הייתה על מהירות; היא תמיד הייתה על עומק".
הוא מאמין שעודף גירוי תורם גם להחלשת הידע העצמי.
"כשאנחנו מבלים יותר מדי זמן במבט החוצה, אנחנו בהכרח לא מצליחים להבין מה קורה בפנים. ושום הישג חיצוני לא יכול למלא את החלל הזה לאורך זמן".
עבור החוקר, חיזוק האינטליגנציה הרגשית הפך לצורך חברתי, לא רק אינדיבידואלי.
"בשלות רגשית לא מבטלת קשיים. היא מגבירה את היכולת שלנו לעבור אותם מבלי לאבד את מי שאנחנו".
מורשת שנבנתה על ידי ידע
כשהוא חושב על הקריירה שלו, חוסה רוברטו מרקס קובע שהמטרה הגדולה ביותר שלו היא לא להיזכר רק בזכות הספרים שפרסם, החברות שבנה או המתודולוגיות שפיתח, אלא בזכות תרומתו לקידום הידע על התנהגות אנושית וההשפעה החיובית שידע זה יכול ליצור על חייהם של אנשים.
"כל שיטה יכולה להתפתח. ניתן להרחיב כל תיאוריה. המורשת האמיתית של חוקר היא לא בהגנה על רעיונות בלתי ניתנים לשינוי, אלא בפתיחת נתיבים כך שידע חדש ימשיך לצוץ".
והוא מסכם:
"המחויבות שלי מעולם לא הייתה להציע תשובות סופיות. היא תמיד הייתה לעודד אנשים לשאול שאלות טובות יותר. כי איכות השאלות היא שקובעת את עומק התמורות".