פארקר: אמריקאים צריכים להיות חופשיים להישאר בביטוח הלאומי או לצאת ממנו
גם אם המערכת לא הייתה מקולקלת ויכולה לשלם הטבות כפי שהובטח, זה עדיין מצב נורא.
תוכן המאמר
ראה עוד טורונטו סאן בגוגל – שמור כמקור מועדף
פרסומת 2
תוכן המאמר
נאמני תוכנית הביטוח הלאומי בארה"ב פרסמו זה עתה את הדו"ח השנתי שלהם. מדי שנה, תמונת כושר הפירעון של התוכנית נותרה גרועה. אבל השנה זה אפילו יותר גרוע.
תוכן המאמר
תוכן המאמר
במקום ליפול ב-2033, כפי שדווח בשנה שעברה, החסר צפוי לסוף 2032 השנה. זה עוד שש שנים מהיום.
ללא נקיטת צעדים, ההטבות, לפי הדוח, יקוצצו ב-22% בסוף 2032.
המשמעות היא שכל צעיר עובד נאלץ כעת לשלם, על פי חוק, 12.4% מהשכר שלו – חצי משולם על ידו וחציו משולם על ידי מעסיקו – למערכת פושטת רגל.
כזכור, זו מדינה חופשית. אז, האשמה היא שלנו. אנחנו, הבוחרים, יושבים בצד ומאפשרים לעשות לנו את זה.
גם אם המערכת לא הייתה מקולקלת ויכולה לשלם הטבות כפי שהובטח, זה עדיין מצב נורא.
התוכנית הפדרלית הוותיקה והגדולה ביותר
הוועדה לשחרור השגשוג חישבה את מה שהעובד הממוצע היה צובר, בהתבסס על תוחלת החיים, אם במקום לשלם את מס השכר, הם היו רשאים להשקיע את אותם הכספים בחשבון הפרישה האישי שלהם במהלך חיי העבודה שלהם, לחלק 60% במניות ו-40% באגרות חוב.
שמש הצהריים שלך
תוכן המאמר
פרסומת 3
תוכן המאמר
באמצעות תשואות היסטוריות מ-1986-2025, העובד האמריקאי הממוצע היה צובר 1,453,726 דולר, לעומת 458,532 דולר שהם היו מקבלים במסגרת הביטוח הלאומי. עבור אנשים שחורים, זה יהיה $834,662 לעומת $261,571 ועבור אנשים היספנים, זה יהיה $1,290,310 לעומת $413,726.
הביטוח הלאומי הוא התוכנית הפדרלית הוותיקה ביותר (שנחתמה בחוק ב-1935) והגדולה ביותר (כ-21% מהתקציב הפדרלי בהיקף של כ-1.5 טריליון דולר בשנה).
חקיקת הביטוח הלאומי שינתה את המשחק ופתחה את הדלת לפרוגרסיביות בארצות הברית. חוקתיותה התעוררה אז ובית המשפט העליון פסק לטובתה, ושינה מהיסוד את ההבנה החוקתית לגבי יכולתה של הממשלה למס ולהוציא.
השינוי הזה בהבנה, שפתח את הדלת למדינת הרווחה המודרנית, הוא באמת הרקע למצב ההוצאות והחובות הנורא שבו נמצאת ארה"ב כיום.
המתנה הגדולה שהאמריקאים יכולים להעניק לעצמנו כדי לחגוג את יום הולדתה ה-250 של האומה היא להפוך את המצב הזה ולהחזיר את חופש הפרט שמגדיר את האומה שלנו והיווה את הבסיס להישגים האדירים שלנו.
פרסומת 4
תוכן המאמר
מה יכול להגדיר מדינה חופשית יותר מכל אזרח בעל הזכות לומר לממשלה, "לא, תודה, אני מעדיף לדאוג לעצמי ולא שהממשלה תדאג לי"?
אני יכול להתווכח, כפי שעשו ועושים אחרים, על החזרת האיתנות הפיסקלית של מערכת הביטוח הלאומי על ידי נטילת מצב רע והחמרתו. פוליטיקאים שאין להם אומץ "לטלטל את הסירה" ילכו יחד עם רפורמות להעלאת מסים או קיצוץ בקצבאות, כמו העלאת גיל הפרישה.
לאמריקאים צריכה להיות ברירה
אני מציע לפחות לתת לאמריקאים בחירה. במילים אחרות, הפוך את הדיון הזה לא רק על הכספים והכלכלה של מערכת הביטוח הלאומי.
הפוך את זה לדיון על האומה שלנו ועל חופש הפרט שמגדיר אותה כביכול.
אם תרצה, הישאר במערכת הקיימת. אבל תן לכולם את האפשרות לצאת, כל עוד הם מסכימים להשתמש באותו אחוז מההכנסה שלהם כדי לממן את חשבון הפרישה האישי שלו.
פרסומת 5
תוכן המאמר
ההשלכות האתניות של הרפורמה הזו יכולות להיות עצומות. לפי סקר פיננסי הצרכנים של הפדרל ריזרב, נכון לשנת 2022, ל-61.8% ממשקי הבית הלבנים היה חשבון פנסיה, 34.8% ממשקי הבית השחורים ו-27.5% ממשקי הבית ההיספנים.
לפי אותו סקר, 65.6% ממשקי הבית הלבנים החזיקו במניות, 39.2% ממשקי הבית השחורים ו-28.3% ממשקי הבית ההיספנים.
לפי הלשכה למפקד האוכלוסין, נכון לשנת 2021, ל-20.4% ממשקי הבית הלבנים היה שווי נקי של מיליון דולר בהשוואה ל-5.3% ממשקי הבית השחורים.
בואו נבנה עושר במדינה שלנו, שבה ישתתפו כל האמריקאים.
התשובה היא יותר חופש, פחות ממשל. כך ניתן לתקן את הביטוח הלאומי.
סטאר פרקר הוא מייסד המרכז להתחדשות עירונית
תוכן המאמר