'הלב שלי אומר שהוא חי': התקווה של הצעירה שמחכה לאחיה שייחלץ מההריסות בוונצואלה
מריאנלה קרמי יושבת על המדרכה ליד אמה, כמה רחובות מבניין פטוניה, בקראקס, ונצואלה. זה היה שם בו אחיו, חואן דייגו קרמי, צפה במשחק בין ברזיל לסקוטלנד כאשר הגג קרס עליו במהלך שתי רעידות האדמה שפקדו את ונצואלה ביום רביעי הקרוב (24/6).
במשחק, חואן דייגו חיבב את ברזיל, למרות שנבחרתו במונדיאל היא פורטוגל, לכבוד ההערצה שהוא רוחש לכריסטיאנו רונאלדו.
מריאנלה, 25, מדברת בזמן הווה על העדפותיו הספורטיביות של אחיה הצעיר, 23, כי היא אומרת שהיא "בטוחה לחלוטין" שחואן דייגו שרד, למרות שהוא עדיין מתחת להריסות.
בשעה 18:04 ביום רביעי (שעון מקומי), ארבע דקות בלבד לאחר תחילת המשחק, פגעה בוונצואלה רעידת אדמה ראשונה בעוצמה 7.2. שלושים ותשע שניות לאחר מכן, רעד שני, בעוצמה של 7.5, הרעיד את המדינה.
התופעה, המוכרת על ידי גיאופיזיקאים כ"רעידת אדמה כפולה", הותירה עשרות הרוגים ואלפי פצועים.
"הלב שלי אומר שהוא חי", אומרת מריאנלה, בשיחת וואטסאפ שנעשתה מרחוב בלוס פאלוס גראנדס, אחת השכונות שנפגעו הכי קשה בצפון קראקס.
קצת אחרי הצהריים עברו כ-18 שעות מאז קרס בניין פטוניה.
מכושים, אתים ומסכות
מכיוון שאמה מעדיפה לא להתקרב להריסות, מריאנלה נשארת לצידה בעוד אביה, מריו קרמי, עובד זה לצד זה עם צוותי ההצלה ומחפשים את חואן דייגו וחברתו, סברינה בולונזי, בת 22.
"מכיוון שהם יודעים שהבן שלי שם עם החברה שלו, הם נתנו לי עדיפות ונתנו לי להיכנס", אומר מריו, אביהם של מריאנלה וחואן דייגו. "אני מאוד אסיר תודה לכולם".
מדי פעם הוא חוזר לעדכן את השניים בהתקדמות החיפוש: סוף סוף הגיע מנוף כדי להסיר את לוחות הבטון הכבדים ביותר. אבל מצילים עדיין צריכים מכושים, אתים, שקעים הידראוליים, ברזלים, מסכות, קסדות ומשקפי מגן.
אחרת, הם יצטרכו לחפור במו ידיהם.
כשמריאנלה סיפרה לחברותיה על המצב, הן הלכו לחפש חומרים בחנויות לחומרי בניין שמצאו פתוחות ואף הציעו להתנדב בחיפושים.
"הם אמרו לאבי שלוס טופוס דה מקסיקו נמצאים כאן", אומרת מריאנלה, בהתייחסה לקבוצת ההצלה המקסיקנית הידועה בסיוע באסונות בינלאומיים גדולים.
חואן דייגו וסברינה היו עם סופיה בולונזי, אחותה הצעירה של סברינה, וויקטוריה דלגדו, חברה של הקבוצה.
בכך שנשאר קרוב לצוותי החילוץ, אביה של מריאנלה פגש את האיש שהוציא את סופיה מההריסות בשעות הבוקר המוקדמות.
"אני זה שהוציא אותה משם", אמר לה לכאורה המציל. "הרגליים שלה היו תקועות. נדרשה הרבה עבודה כדי לשחרר אותן, אבל עשינו את זה".
גם ויקטוריה ניצלה.
"עכשיו כל מה שנשאר זה חואן דייגו וסברינה", אומרת מריאנלה. "יש לנו אמונה ואמון באלוהים שנמצא אותם בחיים."
'רשימות ועוד רשימות'
מריאנלה והוריה שהו באקריגואה, 324 קילומטרים מקראקס, כשראו סרטונים של בניין פטוניה קורס ברשתות החברתיות.
השלושה נכנסו לרכב ונסעו במשך יותר מארבע שעות עד שהגיעו לקראקס, בסביבות חצות.
ראשית, הם מצאו רשימה של אנשים שניצלו שכללה את שמותיהם של חואן דייגו וסברינה. אבל, מכיוון שלא הצליחו לאתר אותם, הם החלו לבקר בבתי חולים ובמרפאות בחיפוש אחר השניים.
"הלכנו לבית החולים דומינגו לוצ'אני, בית החולים פרז דה לאון, קליניקה אל אווילה, סאלוד צ'קאו, קליניקה סנטריקס, לה פלורסטה", אומרת מריאנלה. "זה היה כאוס. היו אנשים מיואשים, צרחו, רצו… היו רשימות ועוד רשימות".
"אבל לאף אחד מהם לא היה שם אחי."
כשנודע לה שוויקטוריה ניצלה, מריאנלה יצרה איתה קשר כדי להבין מה קרה. ויקטוריה סיפרה כי ברגע שהחלה רעידת האדמה הראשונה, הקבוצה רצה במורד המדרגות, מהקומה השישית לקומה השנייה, כשהתקרה קרסה.
חואן דייגו וסברינה היו מאחורי ויקטוריה והקדימו את סופיה, כך שמריאנלה לא יכולה להבין מדוע השניים עדיין לא נמצאו.
למרות זאת, צוותי ההצלה סיפקו חדשות שחידשו את תקוות המשפחה כשהם והוריהם המתינו למידע.
בנוסף לשמיעת צרחות שמגיעות מתחת להריסות, נודע להם שאדם לכוד בבניין פטוניה הצליח לשלוח הודעת וואטסאפ למשפחה.
החדשות הללו מחזקות את הרשעה של מריאנלה שהיא עדיין תבצע את התוכנית שעשתה עם אחיה בפעם האחרונה שהתראו, במהלך סיום לימודיו במנהלת: צפו יחד בגמר המונדיאל, באקריגואה.
"כתבתי טקסט לאחי, אבל עדיין לא הראיתי לו אותו. זו הייתה דרך להגיד תודה על כל מה שאני יודעת על כדורגל, כי הוא זה שלימד אותי", אומרת מריאנלה.
"אני בטוח שאם עדיין לא הראיתי לו את הטקסט הזה, זה בגלל שהוא יקרא אותו כשניפגש שוב".