המונים מתאבלים על האייתוללה עלי חמינאי בזמן שאיראן מתחילה בטקסי הלוויה של ימים ארוכים
מאות אלפי אבלים החלו בשבת הלוויה בת ימים של האייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון המנוח של איראן, כשהם מכים על חזהם בצער לפני ארגז הזכוכית שהכיל את ארונו עטוף דגל בטהרן וקורא לנקום בישראל ובארצות הברית.
חמינאי שלט באיראן במשך עשרות שנים לפני שנהרג בגיל 86 בתקיפה אווירית ב-28 בפברואר ברגעי הפתיחה של המלחמה באיראן שפתחו ארה"ב וישראל.
ההלוויה עשויה לספק דחיפה לתיאוקרטיה של המדינה ולמנהיג העליון החדש שלה, בנו האייתוללה מוג'טאבה חמינאי.
זה חשוב מכיוון שאיראן מנסה למנף את אחיזתה במיצר הורמוז במשא ומתן עם ארה"ב על סיום קבע של המלחמה וכאשר נמשך החשש שישראל תוכל לתקוף שוב. ההלוויה התעכבה כשהמלחמה השתוללה.
במהלך הטקס הזהיר מנהל המשא ומתן הבכיר של איראן את צרפת ואת בריטניה על הערותיהם לגבי פוטנציאל שיגור סיורים משותפים בנתיב המים, הפתח הצר של המפרץ הפרסי שדרכו עברו חמישית מכל הנפט והגז הטבעי בימי שלום.
אבלים בכו למראה ארונו של חמינאי לצד אלה מבני משפחתו שנהרגו גם הם בתקיפה האווירית, עם כמה קריאות: "המילה שלנו היא אחת! נקמה! נקמה!" חלקם נשאו כרזות ודגלים, ושלטי חוצות ברחבי העיר נשאו את דמותו של חמינאי. המוני גברים מכים בקצב בחזה באבל, מנהג נפוץ בהלוויות שיעיות.
"אימאם חמינאי היה הלב שלנו, אבינו, הכל שלנו", אמר האבל מסומה מוחמדי. "אני עדיין לא מאמין שהם השידו אותו. לא ננוח עד שננקום את מותו".
ארונות קבורה מוצגים ב-Grand Mosalla
במה חיצונית שהוקמה בגראנד מוסלה דמתה לבמה שבה נשא פעם חמינאי את נאומיו במתחם שלו במרכז טהראן. היה כיסא כמו זה שהוא ישב בו פעם בזמן שהוא נשא את דרשותיו, עם מיקרופון על מעמד ושולחן לידו. מעליו נתלתה תמונה של המנהיג העליון המנוח, האייתוללה רוחאללה חומייני, שמת ב-1989.
הלווייתו של חומייני ראתה סצנות כאוטיות כאשר מיליונים גדשו את טקס האבל שלו ונסעו לבית הקברות. מותו של חמינאי היה רק הפעם השנייה שאיראן איבדה מנהיג עליון מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
בשבת התיזו מתנדבים מי קירור על המונים בחום הקיץ. גברים ונשים התכנסו בנפרד בתוך ה-Grand Mosalla לאחר שנבדקו על ידי גלאי מתכות וחיפושי גוף. שוטרים עם רובי סער עמדו על המשמר ברחובות הסמוכים. אנשים רבים נשארו בחוץ ברחוב, התרווחו בצל העצים כי העיר נסגרה.
הארונות של בני משפחתו המתים ישבו מתחת לאלו של חמינאי, שעליו הטורבן השחור שלו, וזיהו אותו כצאצא ישיר של הנביא מוחמד. ההרוגים כללו את אשתו של מוג'טאבה חמינאי, שהופעתה האפשרית בהלוויה נותרה לא ברורה. לפי הדיווחים הוא נפצע בפיגוע שהרג את אביו ולא נראה בפומבי מאז החלה המלחמה.
"השתתפנו בהלוויה כדי להראות שכולנו מחויבים להגן על המדינה והדת שלנו", אמר עלי קזמי, שהגיע מהעיר תבריז שבצפון-מערב המדינה, כ-530 קילומטרים מהבירה טהראן.
ההלוויה מתחילה כשארה"ב מציינת 250 שנה
איראן בחרה ב-4 ביולי, יום השנה ה-250 להקמתה של ארה"ב, להתחיל את ההלוויה. בעוד שהרשויות לא הכירו בעיתוי, המונים בטקס בטהרן קראו: "מוות לאמריקה!" הפזמון נפוץ באיראן מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 ומשבר ההשתלטות על שגרירות ארה"ב ומשבר בני הערובה. הם גם קראו: "מוות לישראל!"
"דפקנו לעזאזל את איראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנאום באותו זמן בדרום דקוטה מול הר ראשמור. "הם כל כך רוצים להתיישב. נתנו להם שבוע חופש להלוויה".
נשיא ארה"ב לא נשכח בטהרן. בקהל בגראנד מוסלה, כמה אבלים החזיקו דגל גדול שעליו נכתב: "#KillTrump".
במהלך הטקס, מנהל המשא ומתן הראשי של איראן, קאזם גריבאבאדי, מתח ביקורת במהלך הלילה על הצהרה משותפת של ראש ממשלת בריטניה קייר סטארמר ונשיא צרפת עמנואל מקרון, שהציעה כי הצבאות שלהם מוכנים לפטרל במצר הורמוז.
השליטה במצר היוותה נקודת מינוף עיקרית עבור איראן, אשר הציעה כי היא רוצה להטעין כלי שיט העוברים דרך המצר, לאחר עשרות שנים שהוא נחשב בדרך כלל לנתיב מים בינלאומי.
"הביטחון של הורמוז טמון במדינות החוף – מחוללי המשברים ייקחו אחריות על ההשלכות של ההרפתקנות שלהם", כתב גריבאבאדי בפלטפורמת המדיה החברתית X. "זו אזהרה רצינית".
חמינאי ייקבר ביום חמישי במשהד
גופתו של חמינאי תועבר לערים באיראן ובעיראק השכנה. הרשויות סגרו את הרחובות, המרחב האווירי וחיי היומיום לרגל האבל, שיסתיים ביום חמישי כשהוא נקבר במקדש האימאם רזה במשהד, מקום הולדתו של חמינאי.
הרשויות לא הציעו ספירת נוכחות מיידית לאירוע בשבת, שראה שהמונים הסתובבו פנימה והחוצה מהגראנד מוסלה והרחובות הסובבים אותו. ערים אחרות ברחבי איראן ערכו גם הן טקסי אבל.
ביום ראשון מתוכננת תפילה למען המתים בגראנד מוסלה. גופתו של חמינאי ושל משפחתו יילקחו ביום שני ברחובות טהראן, שצפויה למשוך קהל רב.
"אני כאן כדי להיפרד מהמנהיג האהוב שלי עלי חמינאי", אמרה חננה מוסאווי, בת 27, הבכייה, שהשתתפה בהלוויה לצד אמה. "מעולם לא ציפיתי לראות יום כזה. הלוואי והייתי מת לפני הטרגדיה הזו".