יוצרי 'Stranger Things', 'Beef, 'Big Mistakes' ו-'Lord Of The Fly' על המתכונים שלהם להצלחה – נטפליקס ודדליין מציגים: The Visionaries
אפילו המקפים המבוקשים ביותר של הטלוויזיה לא יכולים להתמודד לבד. למעשה, כפי שמעידים היוצרים מאחורי כמה מהסדרות הכי נוצצות של נטפליקס, סוד ההצלחה טמון לרוב בהישענות על המומחיות של הסובבים אותם.
זה היה נושא מרכזי במהלך שיחה ב-Netflix & Deadline Present: The Visionaries בהשתתפות דברים מוזרים' מאט ורוס דאפר, טעויות גדולותדן לוי, שר הזבובים' ג'ק תורן ו בָּקָרזה לי סונג ג'ין. כולם הסכימו שהתוכניות שלהם הן עדות לצוות המוכשר והצוותים שעזרו להחיות את הרעיונות בראשם על המסך הקטן.
צפו בשיחה איתם למטה וגלול למטה לתמונות מהאירוע.
"אין תחושה גדולה יותר מאשר להגות משהו ואז שיהיה מציאות. זה כל כך סוריאליסטי, ואם אתה מקיף את עצמך באנשים הנכונים, זו השמחה הגדולה ביותר", אמר לוי.
לי הוסיף את זה בָּקָרלפחות מבחינת התוצר הסופי, היא "תוצאה של 200 פלוס אנשים שעבדו יחד למשהו גדול יותר."
כשצוות של אמנים מקבל את המקום להביא את כל הרעיונות שלהם לשולחן לטובת הפרויקט, "האלכימיה הזו מתרחשת… וזו ההרגשה הכי טובה בעולם", הוא אומר.
היתרון לטלוויזיה, בניגוד לקולנוע, הוא שהיא ארוכת טווח. לעתים קרובות, לצוותים יצירתיים אלה תהיה הזדמנות לחדד את מלאכתם יחד לא פעם אחת אלא מספר פעמים במשך שנים רבות. בזמן הזה, הם עשויים לעבוד על פרויקטים אחרים, לצבור יותר ניסיון חיים ולחזור לפרויקט עם מערכת עיניים רעננה או נקודת מבט חדשה שמעלה אותו עוד יותר.
"זה דבר מלחיץ בטלוויזיה, כי זה נמשך כל כך הרבה זמן, אבל אני גם אוהב את זה בזה, שהיא ממשיכה להשתנות ולהתפתח ובתקווה להשתפר", אמר רוס דאפר.
כך הוא ואחיו מאט דאפר אומרים שהם הרגישו לחזור אליו דברים מוזרים במהלך השנים, במיוחד כשזה הגיע להתפתח עם צוות השחקנים ככל שהם מזדקנים – וכשהם הכירו את הדמויות שלהם ברמה עמוקה יותר. הם מסבירים שהיחסים המעמיקים שלהם עם השחקנים לאורך השנים שמרו על תהליך היצירה שלהם "חי" עם "תחושת גילוי" גם כשהם התקרבו לעונה החמישית והאחרונה.
"הם חלק כל כך עצום מהדמויות האלה, וגם כשליהקנו אותם לעונה 1, זה שינה את מי היו הדמויות מהרגע", אמר רוס. "אני חושב שזה לא היה בהכרח מכוון, אבל אני חושב שהרבה מהעונה האחרונה ההיא אנחנו בדיאלוג עם השחקנים ועם עצמנו. כולנו בילינו את השנה האחרונה בצילומים מהסוג הזה של צורך להיפרד ממשהו שהיה חלק כל כך גדול מחיינו".
גם לוי ולי גם קרדיט את צוות השחקנים בסיוע לתהליכי היצירה שלהם. לוי, שהיה לו מעשה קשה לעקוב אחריו נחל שיטאמר שהוא מעוניין לחקור כמה מאותם נושאים ב טעויות גדולות אבל דרך עדשה אחרת לגמרי – מה שאומר למצוא צוות שיוכל לעגן סביבו את סגנון הקומדיה.
"משפחה, בשבילי, זה תמיד הדבר הכי מצחיק לכתוב… הפירוק של מי שאנחנו כאנשים מאחורי דלתיים סגורות עם המשפחות שלנו מטורף", הוא צוחק. "זה פשוט הפך להיות 'בסדר, אני רוצה לספר עוד סיפור משפחתי'. אני חושב שללהק את לורי מטקאלף לתפקיד אמא שלי זו סטייה כל כך גדולה ממה שקתרין [O’Hara] עשה כמו מוירה רוז, שהתוכנית עצמה כמעט מאותה חתיכת ליהוק השיקה את עצמה לזירה אחרת לגמרי של קומדיה ושל סיפורים".
בזמן שהוא מסתכל על זה בחיבה עכשיו, תהליך הליהוק היה קצת סיוט עבור ת'ורן, שהעיבוד שלו לרומן של ויליאם גולדינג מ-1954 יצטרך להתקיים במלואו על ידי קבוצת נערים מתבגרים.
"הקטע הזה היה מפחיד. לא חשבתי על זה כשכתבתי. פשוט כתבתי את הדמויות, ואז היו לנו תשעה חודשים של אודישנים בניסיון למצוא את הדמויות האלה ולראות קלטות של 7,000 ילדים", הוא נזכר. "הראשון האחרון שליהקנו היה דיוויד מק'קנה, שגילם את פיגי, והוא יוצא דופן, והוא שינה לגמרי את ההצגה, לא על ידי שהזנתי ממנו בהכרח יותר מדי, למרות שעשיתי קצת. רק שהוא גילם את פיגי בצורה שלא ציפיתי לה. הוא מצא שמחה בתפקיד, ופתאום יש לך מישהו אחר שבאמצע זה יש לך שופט באמצע, כי יש לך מישהו אחר באמצע. הקורבן, שרק רוצה להיות מאושר, ונהנה מהאי הזה אז הכל השתנה כתוצאה מהאישיות היפה שהוא הביא אליו.
כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, המשיך ת'ורן: "השאלה שהם היו צריכים בקלטת הראשונה שלהם הייתה: מה תצטרך על אי בודד? והתשובה שלו הייתה חברת ווסט אנד של Les Miserables."
לי – של מי בָּקָר צוות השחקנים של עונה 2 כולל את קארי מאליגן, אוסקר אייזק, קיילי ספייני וצ'רלס מלטון – הסכימו שחדר הסופרים הוא רק חצי מהמשוואה בכל הנוגע לדמויות.
"בחדר הסופרים אנחנו יכולים לעשות את כל המתמטיקה של הסיפור שאנחנו רוצים, אבל אין דבר גאוני יותר מהיקום, ולכן אנחנו, אני מנסה פשוט לספוג את כל מה שאנשים נותנים לי בנדיבות ולהכניס אותו לדמויות האלה", אמר.