המשבר בהורמוז נכנס לוויכוחי הכנה של COP31 על חשמול

ויויאן אוסוולד, כתבת RFI בבון

על הפרק עומדת בניית מפת דרכים לחיסול מתקדם של דלקים מאובנים – דבר שכמעט 200 המדינות החתומות על אמנת האקלים של האו"ם עדיין לא הצליחו לקבוע בגלל חוסר קונצנזוס.

זהו אחד הנושאים המקוטבים ביותר בסדר היום האקלים ואחד האתגרים העיקריים של משא ומתן בינלאומי.

ישיבת SB64 של אמנת האקלים של האו"ם בבון צריכה לקדם את יישום התוצאות של COP30 ולסלול את הדרך ל-COP31. הבעיה היא שההקשר הנוכחי של מתחים גיאופוליטיים, הבדלים בין מדינות וסיכוני אקלים המוחרפים מהאפשרות של "סופר אל ניניו" מקשה עוד יותר על בניית קונצנזוס.

המפגשים, שהחלו ב-8 ביוני ומתוכננים להסתיים ב-18 ביוני, מתרחשים בזמן של לחץ גובר להפוך התחייבויות פוליטיות לפעולות יישום קונקרטיות בתחומי הסתגלות, דלקים מאובנים, מערכות מזון, שימוש בקרקע, סחר ומעבר צודק. אחת השאלות העיקריות הנדונות עבור COP31, בטורקיה, היא כיצד יוזמות פוליטיות יכולות לצוץ מחוץ לתהליך הרשמי של האו"ם שמטרתן להפחית את השימוש בדלק מאובנים.

הנושאים העיקריים של המשא ומתן כוללים הסתגלות, מעבר צודק, הפחתה ומימון אקלים, בדגש על הפעלת המנגנונים שנוצרו ב-COP30 והדיון על ההתחייבויות הכספיות של מדינות מפותחות.

משבר שנוצר בעקבות המלחמה במזרח התיכון

בבון, ממה שנדון בימים האחרונים, ברור שמשבר האנרגיה שהופעל בעקבות המלחמה במזרח התיכון והסיכונים הכרוכים בסגירת מיצר הורמוז יופיעו בולט בוויכוחים. מזכירות UNFCCC והמשלחת האוסטרלית, שעומדת בראש המשא ומתן, טוענות שהמעבר באנרגיה לא מונע רק על ידי ציווי אקלים, אלא גם על ידי גורמים כלכליים, כמו התחרותיות הגוברת של אנרגיה מתחדשת ביחס לדלקים מאובנים וחיפוש אחר ריבונות אנרגיה מול תנודתיות בשוק.

ביום שלישי השיקה הנשיאות הטורקית של COP31 את סדר היום העולמי שלה לפעולת אקלים, תוך שימת דגש רב על חשמול כציר המרכזי של מעבר האנרגיה, המוצג כאלטרנטיבה מהירה, בטוחה ונקייה. ההצעה מוצאת קליטה בקרב האירופים, שהגנו על האסטרטגיה הזו במשך שנים, כולל מסיבות כלכליות ואסטרטגיות.

מול הנציגים שהתאספו בבון, הנשיא המיועד של COP31, מוראט קורום, הציע יעד עולמי להגדלת חלקו של החשמל בצריכת האנרגיה הסופית מקצת יותר מ-20% ל-35% הנוכחיים עד 2035. הוא לא הזכיר מקורות מתחדשים אחרים, כמו דלק ביולוגי, אשר תופסים מקום מרכזי בסדר היום של ממשלת ברזיל.

רשימת היעדים המגזריים כוללת גם הפחתת עוצמת האנרגיה של תחום הבניינים ב-25% לפחות, צמצום מחצית הגידול של הפסולת העולמית והגדלת קצב השימוש בחומרים מעגליים ל-15% לפחות.

התוכנית גם מדגישה תיעוש ירוק, ביטחון תזונתי – כולל הכשרה לחקלאים צעירים – והשתתפות בני נוער. אלו נושאים שבאופן כזה או אחר כבר היו נוכחים במהדורות קודמות של ה-COPs.

השקעות באקלים

מוקד עיקרי נוסף של הנשיאות הטורקית הוא גשר יישום האקלים, מנגנון שנועד לתמוך במדינות בהפיכת התרומות הנקבעות הלאומית שלהן (NDCs) לתיקי פרויקטים הניתנים למימון. המטרה היא להקל על המשיכה של השקעות אקלים ולצמצם את הפער בין התחייבויות פוליטיות לבין הביצוע הפיננסי שלהן.

הנשיאות הטורקית גם אישרה מחדש את התאמת סדר היום שלה עם ששת הצירים הנושאיים שהשיקה הנשיאות הברזילאית של COP30, תוך שמירה על קוהרנטיות עם תוצאות הסקירה העולמית הראשונה.

נושא הדלקים המאובנים אינו נכלל רשמית בסדר היום המשא ומתן, אותו ניתן להגדיר רק בהסכמה בין הצדדים. למרות זאת, ישנה התחייבות מצד הנשיאות הברזילאית של COP30 – שתישאר בראש התהליך עד להעברה הרשמית לטורקיה, בנובמבר – להציג שתי מפות דרכים אסטרטגיות, או מפות דרכים.

הראשון יעסוק בהפחתת התלות בדלקים מאובנים; השני, חיסול כריתת היערות. זהו אתגר עצום בתקופה שבה הוויכוח הולך וגובר על מודל חדש של רב-צדדיות אקלימית, המתמקד יותר לא רק במשא ומתן על התחייבויות, אלא גם ביישום יעיל של פעולות אקלים.

בון צפויה להפיק דו"ח ראשון על התסריטים הללו. הכוונה היא שהם יפותחו לאורך כל תקופת הנשיאות הברזילאית ויוצגו לפני COP31. ככל הנראה, המסמך הראשוני יציג ראיות מדעיות על הדחיפות בהפחתת שריפת הדלקים המאובנים וימליץ לכל מדינה להכין תוכנית מעבר משלה.