חיפוש בינה מלאכותית שווה ערך לבקבוק מים אחד על כל עשרים שאלות, גוגל רוצה לרסן את הצריכה
ההתרחבות המהירה של שירותי בינה מלאכותית ומחשוב ענן הביאה איתה לעלייה מופרזת בצריכת החשמל, אך גם צורך גדול במים לקירור השרתים של חברות טכנולוגיה גדולות. מול הסערה הציבורית הגוברת והלחץ מצד בעלי המניות המודאגים מסיכונים סביבתיים, גוגל הציגה אוסף של קווים מנחים שבכוונתה לראות שיהפכו לסטנדרט הרגולטורי עבור התעשייה כולה.
המסמך, שוחרר ביום רביעי הקרובשואפת "לקבוע קריטריונים קפדניים ושקופים" לגבי האופן שבו מרכזי נתונים משתמשים וממלאים מים מתוקים. המגזר מתמודד עם ביקורת קשה בכל העולם, כאשר אוכלוסיות מקומיות מתקוממות נגד בניית תשתיות חדשות, ומצביעות על חשש ממחסור במים, עליית מחירי החשמל ורעש מחריש אוזניים של מתחמי תעשייה.
בפשטות, המחשבים הענקיים שמעבדים כל חיפוש באינטרנט או כל תגובה מדגמי בינה מלאכותית כמו ChatGPT מייצרים חום קיצוני. כדי למנוע מעגלים להתקלקל, המים מופיעים כפתרון הזול והחסכוני ביותר באנרגיה להפחתת הטמפרטורה הפנימית של המתקנים, המאפשר חיסכון באנרגיה בהשוואה למערכות המבוססות אך ורק על מיזוג אוויר. עם זאת, שיטה זו פועלת כמו קש ענק המותקן באגני הנהר המקומיים, ומתאדה מיליוני ליטרים מדי יום.
מחקרים מצביעים על כך ששאילתה שגרתית על פלטפורמת בינה מלאכותית צורכת הרבה יותר משאבי מים מאשר חיפוש מסורתי, ומגיעה לשקול של בקבוק מים אחד על כל עשרים שאלות שנשאלות. הדוחות הסביבתיים של גוגל עצמה מגלים שמרכזי הנתונים שלה צרכו כ-20 מיליארד ליטר מים ברחבי העולם בשנה אחת, כאשר אחוז ניכר מגיע מאזורים שכבר סובלים ממחסור בינוני או גבוה.
לחץ עממי ומשקיעים
מציאות זו יצרה תגובת שרשרת. בארצות הברית, כמה פרויקטים של מרכז נתונים בשווי מיליארדי דולרים נעצרו או בוטלו עקב התנגדות של קהילות מקומיות שחוששות לראות את הברזים שלהם מתייבשים או את לחץ המים הביתי שלהם יורד בפתאומיות. במקביל, יותר מתריסר קרנות נאמנות דרשו רשמית מגוגל, מיקרוסופט ואמזון לחשוף נתונים ספציפיים ומפורטים על צריכת המים והאנרגיה של כל מתקן בנפרד לפני האסיפות הכלליות השנתיות שלהן.
כדי להרגיע מזג, ענקיות הטכנולוגיה אימצו מערכות קירור במעגל סגור, שמשתמשות שוב ושוב במים, ומצמצמות הפסדים ישירים. אבל הבעיה מתפשטת לצריכה עקיפה: ייצור החשמל הדרוש להפעלת המקדשים הדיגיטליים הללו משתמש במיליארדי ליטרים בתחנות כוח.
האסטרטגיה של גוגל להתמודד עם טביעת הרגל האקולוגית הזו מבוססת על התחייבות שנקבעה בעבר: להחליף 120% מנפח המים המתוקים שהיא צורכת בפעילותה עד שנת 2030. החברה מדגישה שהגישה שלה היא לא רק בצמצום, אלא בפיצוי אקטיבי של המערכת האקולוגית. לדברי מנהלי הקיימות של החברה, המחויבות היא "להבטיח שנחזיר יותר ממה שאנו מושכים, במיוחד באזורים עם סיכון גדול יותר של מחסור או דלדול מים".
הנתונים העדכניים ביותר מצביעים על כך שפורטפוליו הקיימות של חברת הטכנולוגיה כבר הגיע לכ-30 מיליארד ליטר שהוחלפו באמצעות יותר מ-160 פרויקטים שהופצו בכמאה אגני נהרות ברחבי העולם. יוזמות אלו נעות מהחדרת חיישנים וחקלאות מדויקת לחיסכון במים בהשקיה בבלגיה ובנהר הקולורדו, ועד לשיקום מערכות אקולוגיות טבעיות, כגון ביצי כבול בהרי וויקלו של אירלנד, אשר מגבירים את החזקת המים הטבעית ומפחיתים את הסיכון להצפות מקומיות. עם הצעות הסטנדרטיזציה החדשות הללו, גוגל מנסה לעבור מיעד למנהיג של שינוי דחוף.