כיצד יעבוד הרגולטור הדיגיטלי המוצע של הממשלה הפדרלית
לאוטווה יש תוכניות ליצור רגולטור דיגיטלי חדש וגורף, שיאכוף הן את כללי הבטיחות והפרטיות המקוונים וישתלט על הפיקוח על חברות הטכנולוגיה מהממונה על הפרטיות.
כמה מבקרים טוענים שהממשלה יוצרת "רגולטור-על" – בעוד שאחרים אומרים שיש צורך בגוף רגולטורי חזק שיתמודד עם הנזקים הרבים המתפשטים ברשת.
הנה מה שאנחנו יודעים עד כה.
מה הממשלה הציעה?
ביוני הציגה הממשלה הליברלית שתי סעיפי חקיקה מרכזיים במדיניות הטכנולוגיה: הצעת חוק C-34, המתמקדת בבטיחות דיגיטלית, וחוק C-36, המתמקדת בפרטיות.
הצעת חוק C-34 תאלץ פלטפורמות מדיה חברתית לחסום לפחות זמנית את הגישה לילדים מתחת לגיל 16 ולהסדיר את החברות העומדות מאחורי צ'אטבוטים של AI על ידי הטלת עליהם חובה לפעול באחריות, בין שאר האמצעים.
הצעת חוק C-36 כוללת קביעת סטנדרטים גבוהים יותר לארגונים כאשר הם מנהלים נתונים של ילדים, מתן הזכות לקנדים לבקש את מחיקת המידע שלהם, ודרישה מארגונים להיות שקופים לגבי השימוש שלהם בקבלת החלטות אוטומטית לצורך החלטות משמעותיות לגבי אנשים.
שתי ההצעות ינוהלו על ידי הוועדה החדשה לבטיחות והגנה על נתונים דיגיטליים של קנדה. יהיו בה חמישה חברים הממונים על ידי הקבינט.
גורמים ממשלתיים אמרו שהרגולטור החדש צפוי להימשך כ-18 חודשים להקמתו.
אילו סמכויות יהיו לרגולטור החדש?
לוועדה תהיה סמכות להוציא צווים מחייבים לארגונים ולגבות קנסות של עד 10 מיליון דולר או שלושה אחוזים מההכנסות העולמיות ברוטו של הארגון. עבור העבירות החמורות ביותר, כמו כאשר חברות משבשות את עבודת הוועדה, הקנסות יכולים להגיע עד ל-25 מיליון דולר או חמישה אחוזים מההכנסות העולמיות.
הרגולטור יהיה אחראי על קבלת החלטות לגבי מרכיבים חשובים כיצד ליישם את כללי הבטיחות הדיגיטליים החדשים. זה כולל החלטה אם שיטות אימות הגיל שבהן משתמשות חברות יעילות ומכבדות את פרטיותם של אנשים והאם פלטפורמות מדיה חברתית זכאיות לפטור לאיסור הגיל.
קבלו חדשות לאומיות
קבל את החדשות החדשות בקנדה שנשלחות לתיבת הדואר הנכנס שלך תוך כדי כך שלא תחמיצו סיפור מגמתי.
פרופסור למשפטים מאוניברסיטת אוטווה, מייקל גייסט, כינה את הוועדה "רגולטור-על דיגיטלי".
"ועדה אחת של חמישה נגידים במועצה תהיה אחראית הן להסדרת הדיבור והתוכן המקוון על פני הפלטפורמות הגדולות במדינה (כולל קביעת סטנדרטים, הנחיות, ביקורות, חקירות רשמיות, דיונים וסמכויות שיפוט) והן לפקח על האופן שבו כל ארגון בקנדה אוסף, מגלה מידע אישי בבלוג, ומשתמש בו בקצרה", הוא כתב. הוצג.
עד כמה יוצא דופן המערך המוצע החדש?
גייסט אמר שלרגולטור החדש יהיו "סמכויות מדהימות שעשויות להיות שאין כמותה בשום מקום בעולם הדמוקרטי".
היידי טורק, פרופסור להיסטוריה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, אמרה שקנדה נוקטת בגישה יוצאת דופן בהשוואה למקביליה הבינלאומיים בכך שהיא נותנת לגוף החדש אחריות כפולה.
"במקומות אחרים אנו רואים הפרדה בין רגולטור הפרטיות לרגולטור הבטיחות המקוון", אמרה בראיון.
Tworek ציין כאשר אוסטרליה הביאה את האיסור שלה על מדיה חברתית לילדים מתחת לגיל 16 – המדינה הראשונה שעושה זאת – כבר הייתה לה ועדת בטיחות במקום.
"זה שונה במקרה של קנדה, שם זה גם מקרה של העמדת הוועדה כמו גם יישום החקיקה", אמר Tworek.
המקרה לרגולטור חזק
גורמים ממשלתיים אמרו בתדרוך רקע שהרעיון מאחורי קיום ועדה אחת לחקיקת הבטיחות הדיגיטלית והפרטיות היא לתת לקנדים שמתקשרים עם חברות מהמגזר הפרטי ישות אחת המתמקדת בנושאים כמו בטיחות ילדים ונתונים.
תרזה סקאסה, פרופסור למשפטים באוניברסיטת אוטווה וקנדה, קנדה לדיני מידע ומדיניות, אמרה בראיון שהממשלה ככל הנראה "רואה חפיפה וסינרגיות בין סוגיות שונות של רגולציה דיגיטלית ורוצה להתמודד עם הכל בחנות אחת".
טיילור אוון, המנהל המייסד של המרכז למדיה, טכנולוגיה ודמוקרטיה באוניברסיטת מקגיל, אמר שהוא "לא בטוח שיצירת רגולטור-על זה דבר מזלזל".
"אני חושב שזה רגולטור חזק, ואולי זה מה שאנחנו צריכים. הרעיון שלא יהיה לנו רגולטור חזק ולא יהיה לנו רגולציה על החברות הגדולות בעולם, והחברות החזקות בעולם, נראה לי מוטעה", אמר אוון בראיון.
מה הבעיה בכך שהוועדה החדשה לוקחת סמכויות מהממונה על הפרטיות?
על פי הצעת חוק הפרטיות החדשה, האחריות על המגזר הפרטי, כולל חברות טכנולוגיה, תעבור לנציבות הבטיחות הדיגיטלית והגנת מידע. הממונה על הפרטיות יהיה אחראי רק לחוק הפרטיות, המכסה את הממשלה.
פלוריאן מרטין-בריטו, יו"ר מחקר בטכנולוגיה וחברה באוניברסיטת אוטווה, אמר שהוא בעד רגולטורים חזקים – אבל מיזוג תחומי האחריות של הממונה על הפרטיות עם הרגולטור החדש הוא טעות גדולה.
הצעות החוק שונות ופועלות לפי היגיון אחר, בעוד שמשרד הממונה על הפרטיות עובד היטב, ויש לו מוניטין של כוכבים, אמר בראיון.
סקסה אמר בראיון שהממשלה כנראה מודאגת מכך שהממונה על הפרטיות הוא סוכן עצמאי של הפרלמנט – מה שאומר שיש גבול לכמה שהממשלה יכולה לכוון את פעולותיה.
לשם השוואה, לממשלה יכולה להיות שליטה "הרבה יותר" על הגישה וכיוון המדיניות שנקטת הוועדה החדשה.
סקסה אמר שיש מספר סיבות שזה רעיון רע לקחת סמכויות מהממונה על הפרטיות.
המשרד הזה בנה "כמות עצומה של ניסיון" בארץ, כמו גם מוניטין בינלאומי, היא אמרה, והוסיפה כי "יש שם הרבה הון שלדעתי יבזבז".
להפיל את זה ולהעביר את השלטון לגוף חדש שעדיין לא הוקם פירושו "תהיה תקופת מעבר ותקופת כאוס שבה זכויות הפרטיות והפרטיות פשוט אינן משרתות היטב", אמר סקסה.