מדוע ריצ'רד דונר הרגיש שליהוק כריסטופר ריב כסופרמן פגע בקריירה של השחקן

אולי אהבתם את "סופרמן" המקסים של ג'יימס גאן, או אולי התלהבתם מהתמונה הקודרת של זאק סניידר על איש הפלדה. אבל עדיין אין כמו הופעת סופרמן של כריסטופר ריב. דמותו של הגיבור האייקוני נותרה תקן הזהב גם לאחר עשורים רבים ומספר הופעות עוקבות. אבל הבמאי ריצ'רד דונר, שפיקח על ההקדמה של ריב להמונים עם "סופרמן" מ-1978, חש רע לגבי ליהוק השחקן הלא ידוע אז לתפקיד. לדברי דונר, הכוכב שלו היה זוכה לקריירה מצליחה כאיש מוביל אלמלא שיחק את Supes.

אם אתה יכול להאמין, הייתה תקופה שבה סרטי גיבורי על לא היו מרכיב עיקרי בתרבות הפופ. למעשה, בסוף שנות ה-70, ציבור שעדיין לא עמוס מעייפות גיבורי-על הציג את סוג הבעיות שהיום לא יעלה על הדעת. האחים וורנר לא רק היו צריכים לשכנע את הקהל שסופרמן של ריב הוא משהו מיוחד, אלא שסרט קומיקס היה שווה להופיע בו מלכתחילה.

כמובן, "סופרמן" הוכיח בסופו של דבר את התוכנית לכל סרט גיבורי על שבא בעקבותיו, לא רק מבחינת הסרט עצמו אלא מסע הפרסום השיווקי שהבטיח בגאווה לצופי הסרט שהם "יאמינו שאדם יכול לעוף". אחרי ש"סופרמן" הפך ללהיט, ריב עצמו עף לכוכב. אבל לא רק שהשחקן היה מתוסכל יותר ויותר מהסרטים הבאים בזכיינית, הוא מצא את עצמו לא מסוגל להתנתק מהתפקיד שביסס אותו ככוכב. למרות שדונר אולי לא אמר את זה בפה מלא, נראה היה שהוא מרגיש אחראי לפחות חלקית.

לפי מפיק DC, כריסטופר ריב לוהק לתפקיד סופרמן בדיוק בגלל שהוא היה אלמוני. הגראד ג'וליארד ערך את הופעת הבכורה שלו בסרט ב-1978, באותה שנה שבה יצא "סופרמן", בסרט האסון של צוללת בראשות צ'רלטון הסטון "גריי ליידי דאון". כשהוא עלה לשמיים בתור סופס, אז, בעצם, לא היה לו פרופיל ציבורי בכלל. הפרויקטים האחרים היחידים שבהם היה מעורב היו הפקות במה, באחת מהן השתתף ריצ'רד דונר.

במהלך ראיון עם ה תוכנית האינטרנט של החיים שאחרי הסרטיםנזכר הבמאי שראה את ריב על הבמה. "כשליהקתי אותו ראיתי אותו בהצגה מחוץ לברודוויי או בכפר בעצם", הוא אמר.[…] שם אני מאמין שהוא גילם שתי דמויות; אחד בעצמו, אחד סבו. והוא היה שחקן נפלא, שחקן מקסים." ואכן, באותו אופן שדונר היה מוכן לעשות חגיגה יראת כבוד של גיבור אמריקאי, ריב היה מוכן להתייחס לדמות כאל אחת הראויה למחקר רציני.

אבל בהתלהבותם לעשות צדק עם האייקון הזה של הסיפורת האמריקאית, גם ריב וגם דונר היו עיוורים למלכודות הפוטנציאליות שכוכב "סופרמן" עלול להתמודד איתו. כשנשאל על המאבקים שעומדים בפני שחקנים כשהם קשורים לדמויות בעלות פרופיל גבוה ופופולרי, דונר אמר ל-Life After Movies, "היה קשה מאוד… לכריסטופר להתנתק מלהיות סופרמן. במציאות הוא היה שחקן קטן וטוב, אבל אנשים היו משווים אותו לקלארק או לסופרמן או איפשהו בראש שלו הוא ניסה להתנתק מהתדמית הזו. […] אם הוא מעולם לא היה עושה את 'סופרמן' אני באמת מאמין שהוא היה ממשיך ויש לו קריירה כאיש מוביל".

אחד הסרטים הדוקומנטריים החזקים, הרגשיים ומעוררי ההשראה שנעשו אי פעם "Super/Man" מספק מבט אינטימי על המאבקים שבהם התמודד כריסטופר ריב לאחר "סופרמן". ברור שהגדול שבהם הגיע משיתוק מהצוואר ומטה לאחר תאונת רכיבה. אבל לפני כן, השחקן הצעיר והמוכשר התקשה להשאיר את קל-אל מאחור.

עבור ריצ'רד דונר, ריב מעולם לא היה מסוגל באמת, כפי שניסח זאת השחקן עצמו, "לברוח מהכמייה". בראיון שלו "Life After Movies", הבמאי לא אומר שהוא הרגיש אחראי לקשיים של ריב לאחר סופרמן, אבל תחושת האשמה ברורה שם. "העובדה שהוא היה סופרמן, אני חושב שהחזיקה אותו בהרבה תחומים", אמר דונר והוסיף:

"התעשייה אומרת שיש ג'ינקס. זה טיפשי. אני לא מאמין בג'ינקס, אלא אם כן אתה מתעסק בעצמך. אבל זו בעיה גדולה עבור השחקנים האלה, לצאת מהתדמית הזאת ש'אני אני. אני שחקן, תן לי את התפקיד, אני אראה לך'". והם נתקעים בדבר הזה והם מושווים אליו עד סוף חייהם. זו מערכת יחסים מוזרה עם הציבור הרחב".

שוב, אם אתה מתפתה לרחם יותר מדי על ריב, צפה ב"סופר/מן" ותראה – כמה לילות אפלים של הנשמה בצד – הוא עבד קשה כדי להבטיח שהוא מעולם לא ריחם כל כך על עצמו שהוא ויתר. במובן הזה, דונר לא היה צריך לדאוג לגבי הכוכב שלו. האיש גילם את האתוס של דמותו הידועה ביותר עד הסוף. וגם אם זה לא היה המקרה, העובדה שריב הייתה אחראית להצית את דמיונם של דור שלם של ילדים היא מורשת די סופר.